קראתי לא מזמן מאמר בהארץ אשר שב ומקדם את הטענה ההזויה שעדיין יש אפליה של מזרחיים. על בסיס מה הוא עושה זאת? כי "שיעור המזרחים ילידי הארץ שיש להם תואר אקדמי נמוך משמעותית משיעור האקדמאים בקרב הדור השני להורים עולים ממוצא אשכנזי".
מי שהיה טורח לקרוא את המחקר עצמו, היה מוצא בתוכו אמירה חדה וחותכת:
סיכוייהם של ילדים להורה אקדמאי הם יותר מפי 4 גבוהים מאלה של יתר האוכלוסייה לרכוש השכלה אקדמאית בעצמם.
(עמוד 30 בקישור הבא - שוויון הזדמנויות בהשכלה חסמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים מאת נורית דוברין; זה קובץ פי.די.אף ולפעמים כשפותחים קבצים כאלה ישר מהאינטרנט הם מבלבלים, אז עדיף לשמור בצד ואז לפתוח)
האומנם יש פלא שילדי הורים אשר שניהם עלו ממדינות שאין בהם מסורת של השכלה אקדמאית, ייטו פחות ללכת ללימודים אקדמאיים ?
המאמר חוזר על השערת המחקר כי הסיבות האמיתיות לכך שיש שכבות אשר חבריהן ממעטים ללכת ללימודים אקדמאיים הן סוציואקונומיות (עמ' 37-38). אבל לא נאמרת שם מילה על כך שבנתונים המקוריים שעמדו לרשות החוקרת - הסקר החברתי 2011 - היו לה נתונים כאלה. אבל במקום לעבוד עליהם ולהתעמק בהם, היא העדיפה לרוץ ולדבר על השד העדתי. המאמר לא עושה זאת, כי גם הוא רוצה לרוץ ולדבר על השד העדתי.
זה היה יכול להראות אחרת לגמרי. הנה, קראתי את המחקר וזה מה שיש לי לדווח בעניין:
הרי מאז שנות ה-60 המוקדמות כבר אין הרבה הורים חדשים כאלה.
הילדים שלהם כבר נולדו וגדלו כאן.
היה צריך לעסוק בילדים של הורים שבעצמם נולדו בישראל.
אבל אם אי אפשר להתעסק בשד העדתי, מה נעשה? נתעסק בהיבטים סוציואקונמיים ממש, נכון?
זה הרי נורא משעמם
ואף אחד לא מתעניין בזה
ומי ייתן לנו כסף?
גרוע מזה, זה יחייב אותנו להתמודד עם הדור הנוכחי
במקום לבכות על החלב שנשפך של הדור הקודם.
אז בואו נרקוד עוד קצת על השד העדתי.
זה כדאי !
יאללה, רייטינג !
מי שהיה טורח לקרוא את המחקר עצמו, היה מוצא בתוכו אמירה חדה וחותכת:
סיכוייהם של ילדים להורה אקדמאי הם יותר מפי 4 גבוהים מאלה של יתר האוכלוסייה לרכוש השכלה אקדמאית בעצמם.
(עמוד 30 בקישור הבא - שוויון הזדמנויות בהשכלה חסמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים מאת נורית דוברין; זה קובץ פי.די.אף ולפעמים כשפותחים קבצים כאלה ישר מהאינטרנט הם מבלבלים, אז עדיף לשמור בצד ואז לפתוח)
האומנם יש פלא שילדי הורים אשר שניהם עלו ממדינות שאין בהם מסורת של השכלה אקדמאית, ייטו פחות ללכת ללימודים אקדמאיים ?
המאמר חוזר על השערת המחקר כי הסיבות האמיתיות לכך שיש שכבות אשר חבריהן ממעטים ללכת ללימודים אקדמאיים הן סוציואקונומיות (עמ' 37-38). אבל לא נאמרת שם מילה על כך שבנתונים המקוריים שעמדו לרשות החוקרת - הסקר החברתי 2011 - היו לה נתונים כאלה. אבל במקום לעבוד עליהם ולהתעמק בהם, היא העדיפה לרוץ ולדבר על השד העדתי. המאמר לא עושה זאת, כי גם הוא רוצה לרוץ ולדבר על השד העדתי.
זה היה יכול להראות אחרת לגמרי. הנה, קראתי את המחקר וזה מה שיש לי לדווח בעניין:
מחקר על השד העדתי מבשר (בשקט בשקט, שאף אחד לא ירגיש) על מהפכה. ב-1995 כ-36% מילידי ישראל ממוצא אשכנזי (בני 25-34) היו בעלי תואר אקדמי, בהשוואה לכ-11% בקבוצה המזרחית המקבילה.אבל הדבר החשוב באמת, שמוחמץ כאן לגמרי, הוא השאלה למה אנחנו מתעסקים בילדים של הורים שהם עצמם נולדו מחוץ לישראל.
20 שנה אחר כך בשתי הקבוצות עליה בהיקף ההשכלה האקדמית. אצל האשכנזים בחתך הרלוונטי כבר כ-49.6% מילידי הם בעלי תואר אקדמי. אצל המזרחיים 28.8%. אתם מבינים את זה? ב-20 השנים האחרונות, לא היתה רק נהירה גדולה של כל הישראלים אל האקדמיה, אלא שאצל המזרחיים קצב ההתאקדמות הוא הרבה יותר מהיר ! עלייה של כ-17% בקרב הלומדים באקדמיה שהוריהם ילידי המזרח, בעוד שבקרב ילדי הורים ילידי אשכנז, העלייה היתה רק 13% !
נחזור: בעוד שילידי המזרח מאיצים את תהליך ההתאקדמות שלהם, ילידי אשכנז הולכים ומאיטים.
אגב, לא כל החדשות הן טובות. כשמתבוננים על יוצאי ברה"מ, רואים כי שיעור האקדמאים בקרב הילדים נמוך בהשוואה לשיעור האקדמאים בקרב ההורים. כלומר: עלייה לישראל ממדינה עם מסורת של לימודים אקדמאיים מביאה לירידה בשיעור ההליכה לאוניברסיטה. במהות, כולנו לבנטינים.
הרי מאז שנות ה-60 המוקדמות כבר אין הרבה הורים חדשים כאלה.
הילדים שלהם כבר נולדו וגדלו כאן.
היה צריך לעסוק בילדים של הורים שבעצמם נולדו בישראל.
אבל אם אי אפשר להתעסק בשד העדתי, מה נעשה? נתעסק בהיבטים סוציואקונמיים ממש, נכון?
זה הרי נורא משעמם
ואף אחד לא מתעניין בזה
ומי ייתן לנו כסף?
גרוע מזה, זה יחייב אותנו להתמודד עם הדור הנוכחי
במקום לבכות על החלב שנשפך של הדור הקודם.
אז בואו נרקוד עוד קצת על השד העדתי.
זה כדאי !
יאללה, רייטינג !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה