יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

ימנים מחלישים את המדינה ושמאלנים מבקשים לחזק אותה. זה לא היה אמור להיות להיפך?

קצת מוזר, לא ?
שנים שאני מהרהר בזה ולא מוצא פתרון.
איך זה שדווקא ממשלת ימין מחזיקה באידיאולוגיה כלכלית
שגורמת לה -

  • להישען על ייבוא מזון ולא על ייצור מזון מקומי 
  • להעדיף ייצוא גז על צריכה מקומית שלו באופן שמתעלם מהביטחון האנרגטי העתידי של המדינה
  • להחליש את  מוסדות המדינה ולהקטינם במקום להגדילם 

הרי הם היו אמורים להיות הפטריוטיים, לא ?

דווקא השמאל הוא זה שנוהג כאחרון הלאומנים -

  • מבקש לחזק את יצרני המזון המקומיים 
  • תובע להעדיף צריכה מקומית של גז על פני ייצוא
  • חיזוק מוסדות המדינה ושמירת כוחם ואף הגברתו 

איך קרו חילופי התפקידים המשונים האלה?
איך לא קם ימני וצועק שאי-אפשר ליישב נאו-ליברליזם כלכלי עם לאומיות ?
איך לא קם שמאלני וצועק שאי-אפשר ליישב סוציאל-דמוקרטיה כלכלית עם פוסט-ציונות ?

הפרדוקס שולט ועולם כמנהגו נוהג.
שנה עוברת ושנה באה.
ושתהיה לכולנו שנה אזרחית חדישה, מחודשת וטובה.

יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

מחליקים במורד חלום הבלהות

אני לא יודע אם אני רוצה מדינה פלסטינית
יותר נכון
אני יודע שאני לא רוצה מדינה פלסטינית
ובחלומותיי הפלסטינים
כולם
על נשותיהם וטפם
קמים להם ומהגרים
באותו מסלול של אברהם אבינו
רק הפוך
ומשאירים לנו את
הארץ המובטחת
בין הים להרים
עם הירדן במרכזה.

אבל זה בחלומות.

במציאות
אני יודע שכמו שאנחנו כאן
גם הם כאן
ועכשיו צריך להחליט לאן אנחנו הולכים עם זה.

אני יודע עוד דבר אחד.
למרבה הצער
בדבר אחד
נביאי השמאל
כמו ישעיהו ליבוביץ'
צדוק צדקו.

הכיבוש משחית
ואנחנו חברה שהושחתה.

מספיק לראות את הדרך שבה
ציבור מסויים נוהג
בעניין מותו הנורא של תינוק
וכיצד מגיבים רבנים ואבות
לפרסומים.

זה נראה כמו חלום נורא
ולעתים נדמה שאין דרך להתעורר,
שאולי אפילו פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כבר לא בידיים שלנו
אבל החובה של כולנו -
שלי, שלך ושלהם -
היא להתריע, ולהניף את דגל המוסר,
מוסר האנושות,
מוסר אבותינו,
מוסר נביאי-התנ"ך.

האומנם תיתכן דרך טובה יותר להתריע על ההתדרדרות המוסרית הזו
מאשר מילותיו של הנביא ישעיהו, בספר ישעיהו, פרק א', פסוקים כ"א-כ"ג:
"איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה--ועתה מרצחים.  כספך, היה לסיגים; סובאך, מהול במים. שרייך סוררים, וחברי גנבים--כולו אוהב שוחד, ורודף שלמונים; יתום לא ישפוטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם."

יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

מטורפים, תתרכזו ותקשיבו לו

מי שמבקר כאן בקביעות יודע שאני לא מרבה להחמיא לבית היהודי
ובכל זאת כתבתי על הבית היהודי משהו טוב לפני כממה ימים, בנוגע לדוגמא האישית שנתן הח"כ לשעבר מטעם הבית היהודי, והנה אני מוצא את עצמי שוב מתייחס אליהם בחיוב, בגלל בחירתו של נפתלי בנט.

בניגוד לרוב תומכי הפצצות המתקתקות היהודיות
נפתלי בנט בחר להתמודד באומץ עם הסוגיה
ומנסה לגייס את הרוב השפוי כנגד מטורפי הימין.
ודבריו, כמו כל מכה מקדימה, עשויים למנוע מלחמת אחים

כדאי להקשיב לו:


אל חשש.
לא צריך להבין מכאן שאני הולך להצביע הבית היהודי בבחירות הקרובות
אני לא מחזיק הרבה מהפוליטיקה המדינית של הבית היהודי כי אני לא בעד אנשים שמארגנים כאן מדינה דו-לאומית.
או אנשים שאם יש להם תוכנית חלופית
הם לא מגלים אותה.

זה לא ראוי להטעות את הציבור שלך
ולעשות להם יעני-יצחק-רבין
(כלומר
להבטיח הבטחות גדולות
ואחרי זה להוביל מדיניות אחרת לגמרי
תהא אשר תהא - טרנספר או מדינה פלסטינית).

ובכל זאת,
שאפו לנפתלי
על כך שהחליט להתמודד ראש-בראש
עם המטורפים של המחנה שלו.

אגב ,
תוקפם של השבחים יפה
עד לרגע שבו נפתלי
ייבהל מתגובת-הקיצוניים
הצפויה לבוא
וימהר להסית
באופן ישיר
או עקיף
כנגד יהודים אחרים.
כולנו יודעים
שהרגע הזה
בוא יבוא.
אבל בואו נהנה בינתיים
מהרגע הזה
של השפיות
ונדמיין לעצמנו
שזה לא בגלל
שאנחנו בעין הסערה.



יום שני, 28 בדצמבר 2015

עוד אחד נפל

אתמול בבוקר נכנס שלומי לחיאני לכלא 


כל מי שמבין משהו בשלטון המקומי יודע שהוא היה ראש עיר טוב,
אולי מהטובים שבת-ים ידעה
ובכל זאת
הנה אנו שולחים אותו אל הכלא.

לפני כך וכך שנים ראינו את אריה דרעי נכנס לכלא
כל מי שמכיר את המשרד המוזר והסבוך הזה
יודע שהוא היה שר פנים טוב,
אולי מהטובים שהמדינה שלנו ידעה
ובכל זאת
שלחנו אותו לכלא.

מחר נראה את אהוד אולמרט זוכה לגזר-דין דומה
כל מי שראה פעם התנהלות ממשלה ישראלית מקרוב
יודע שהוא היה ראש ממשלה טוב,
אולי מהטובים שהמדינה שלנו ידעה
ובכל זאת
נשלח אותו לכלא
(יש המקווים שזה לא יקרה, יש המייחלים שזה כן יקרה; לבג"ץ הפתרונים).

אולי
במקום לשלוח לכלא את כל האנשים האלה
תאבי-בצע כמו חזירים
אבל מוכשרים כמו שדים
היה עדיף
לתגמל אותם קצת יותר
כך שיצר-התאווה שלהם יהיה מסופק
והם לא ייכשלו בעבירות
ובמקום זאת יוכלו להמשיך לנהל עבורנו את ענייננו בצורה הטובה ביותר?


יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

החשוד המיידי: היד הנעלמה

קצת מוזר כל מה שקורה כאן בארץ המשונה הזו שלנו לאחרונה:

מצד אחד יש האומרים שיש יד מכוונת מאחורי ההתקפות נגד נשיא המדינה, ראובן ריבלין והם מגדילים ואומרים ושהיד הזו קשורה, איכשהוא, לבנימין נתניהו...

מצד שני, בתזמון פוליטי מאוד רגיש בליכוד, זמן קצר לפני בחירות לתפקיד חשוב במפלגה (יו"ר המרכז), שבות ועולות מהאוב תלונות נגד התנהלותו של ח"כ, שר הפנים, ומי שהיה שנים ארוכות יריב מר של בנימין נתניהו.


מצד שלישי,  שר פנים לשעבר, שפרישתו מהפוליטיקה היתה ונותרה מפתיעה ותמוהה ואשר נחשב כיריב הפוטנציאלי היחיד להתמודדות על ראשות הליכוד, מודיע שהוא לא יתמודד בפריימריז בליכוד עקב הקדמתם 

ובמקביל, ולכאורה בלי שום קשר, כל אנשי הליכוד כולם מתגודדים סביב מנהיגם, יו"ר התנועה, בנימין נתניהו, כשהוא מקדים את הפריימריז, ואין פוצה פה ומצפצף, בניגוד למקובל בתנועה הפוליטית החשובה הזו, שבה אפילו מנהיגה ההיסטורי האגדי, מנחם בגין, לא נהנה מסוג כזה של שתיקת כבשים.

האם יש קו אחד המחבר את כל הנקודות?
פרס לפותרים לא יינתן, אבל לפעמים
עצם ההשתתפות,
היא כל הפרס שאפשר לבקש...
או שמא, ארור החושב עוון ?

יום שבת, 26 בדצמבר 2015

לאומיות זה פאסה?

לפני כמה ימים, בהמשך לסערה סביב הכנס ההוא בניו יורק, והנסיון למנוע מהנשיא לנאום בו,
עמירה הס שיתפה בדרך שבה היא נושאת את האמת שלה אל נוכח פלסטינים וישראלים כאחד.
היא כותבת יפה, עמירה,
ויודעת להצביע על האשמה של יהודים ושל פלסטינים בצורה מאוד רהוטה.
אלא מה ?
עמירה שכחה משהו קטן אחד. מרוב שיח על מה שהיא כן מכירה בו היא שכחה לדבר על הלאומיות.
על היותה של ממלכת ירדן חלק שנקרע מארץ ישראל
ועל כך שרבים הפלסטינים שגרים בו
ועל כך שלא במקרה רבים מהפליטים הסוריים מצאו מקלט בירדן
ועד כמה היה ראוי שכל הפליטים הפלסטינים ימצאו את מקלטם ואת ביתם שם.

את זה היא שכחה,
כי לאומיות,
על פי עמירה הס,
זה משהו שמותר רק לפלסטינים.

יום שישי, 25 בדצמבר 2015

שוב עובדים את השד העדתי

קראתי לא מזמן מאמר בהארץ אשר שב ומקדם את הטענה ההזויה שעדיין יש אפליה של מזרחיים. על בסיס מה הוא עושה זאת? כי "שיעור המזרחים ילידי הארץ שיש להם תואר אקדמי נמוך משמעותית משיעור האקדמאים בקרב הדור השני להורים עולים ממוצא אשכנזי".

מי שהיה טורח לקרוא את המחקר עצמו, היה מוצא בתוכו אמירה חדה וחותכת:
סיכוייהם של ילדים להורה אקדמאי הם יותר מפי 4 גבוהים מאלה של יתר האוכלוסייה לרכוש השכלה אקדמאית בעצמם.
(עמוד 30 בקישור הבא - שוויון הזדמנויות בהשכלה  חסמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים  מאת נורית דוברין; זה קובץ פי.די.אף ולפעמים כשפותחים קבצים כאלה ישר מהאינטרנט הם מבלבלים, אז עדיף לשמור בצד ואז לפתוח)

האומנם יש פלא שילדי הורים אשר שניהם עלו ממדינות שאין בהם מסורת של השכלה אקדמאית,  ייטו פחות ללכת ללימודים אקדמאיים ?

המאמר חוזר על השערת המחקר כי הסיבות האמיתיות לכך שיש שכבות אשר חבריהן ממעטים ללכת ללימודים אקדמאיים הן סוציואקונומיות (עמ' 37-38). אבל לא נאמרת שם מילה על כך שבנתונים המקוריים שעמדו לרשות החוקרת - הסקר החברתי 2011 - היו לה נתונים כאלה. אבל במקום לעבוד עליהם ולהתעמק בהם, היא העדיפה לרוץ ולדבר על השד העדתי. המאמר לא עושה זאת, כי גם הוא רוצה לרוץ ולדבר על השד העדתי.

זה היה יכול להראות אחרת לגמרי. הנה, קראתי את המחקר וזה מה שיש לי לדווח בעניין:
מחקר  על השד העדתי מבשר (בשקט בשקט, שאף אחד לא ירגיש) על מהפכה.  ב-1995 כ-36% מילידי ישראל ממוצא אשכנזי (בני 25-34) היו בעלי תואר אקדמי, בהשוואה לכ-11% בקבוצה המזרחית המקבילה.
20 שנה אחר כך בשתי הקבוצות עליה בהיקף ההשכלה האקדמית. אצל האשכנזים בחתך הרלוונטי כבר כ-49.6% מילידי הם בעלי תואר אקדמי. אצל המזרחיים 28.8%. אתם מבינים את זה? ב-20 השנים האחרונות, לא היתה רק נהירה גדולה של כל הישראלים אל האקדמיה, אלא שאצל המזרחיים קצב ההתאקדמות הוא הרבה יותר מהיר ! עלייה של כ-17% בקרב הלומדים באקדמיה שהוריהם ילידי המזרח, בעוד שבקרב ילדי הורים ילידי אשכנז, העלייה היתה רק 13% !
נחזור: בעוד שילידי המזרח מאיצים את תהליך ההתאקדמות שלהם, ילידי אשכנז הולכים ומאיטים.
אגב, לא כל החדשות הן טובות. כשמתבוננים על יוצאי ברה"מ, רואים כי שיעור האקדמאים בקרב הילדים נמוך בהשוואה לשיעור האקדמאים בקרב ההורים. כלומר: עלייה לישראל ממדינה עם מסורת של לימודים אקדמאיים מביאה לירידה בשיעור ההליכה לאוניברסיטה. במהות, כולנו לבנטינים. 
אבל הדבר החשוב באמת, שמוחמץ כאן לגמרי, הוא השאלה למה אנחנו מתעסקים בילדים של הורים שהם עצמם נולדו מחוץ לישראל.
הרי מאז שנות ה-60 המוקדמות כבר אין הרבה הורים חדשים כאלה.
הילדים שלהם כבר נולדו וגדלו כאן.
היה צריך לעסוק בילדים של הורים שבעצמם  נולדו בישראל.
אבל אם אי אפשר להתעסק בשד העדתי, מה נעשה? נתעסק בהיבטים סוציואקונמיים ממש, נכון?
זה הרי נורא משעמם
ואף אחד לא מתעניין בזה
ומי ייתן לנו כסף?
גרוע מזה, זה יחייב אותנו להתמודד עם הדור הנוכחי
במקום לבכות על החלב שנשפך של הדור הקודם.
אז בואו נרקוד עוד קצת על השד העדתי.
זה כדאי !
יאללה, רייטינג ! 

יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

לקיחת אחריות היא לא דבר שמאפיין כל-כך פוליטיקאים ישראליים

קצת קשה לי להאמין שאני כותב את זה, אבל אחרי פסטיבל סילבן וג'ודי שלום ניר מוזס השבוע,
הבנתי פתאום
עד כמה הדרך בה נהג ינון מגל
היא ערכית ונכונה
ולמרבה הצער,
יוצאת-דופן.

כתבתי כאן שמי שנושא קופת-שרצים שכזו על גבו לא צריך להיכנס לפוליטיקה
כתבתי כאן שהוא פרש מהפוליטיקה בגלל מעשיו ולא בגלל מאשימותיו
לא כתבתי כאן שהדרך בה ינון מגל נהג היא הדרך הראויה ביותר לאיש ציבור שנתפש בקלקלתו.

כי זה מה שאיש ציבור צריך לעשות במצב הזה:
  1. להביע חרטה
  2. לפרוש
  3. להתמודד עם המישורים האחרים של הקלקלה (פלילי וציבורי ואישי)
  4. ולחיות את חייו הפרטיים תוך שהוא מדגים אישית את קנה המידה הערכי הנדרש מאנשי ציבור בישראל. 
ינון מגל מבין את זה.
כוכבי הפרשיות הדומות של הזמן האחרון לא מבינים את זה.

זה אולי כל ההבדל היום
בין מפלגה כמו הליכוד
למפלגה כמו הבית היהודי
שאני לא חייב לאהוב את הפוליטיקה המדינית שלה
כדי להביע הערכה להתמודדות הערכית הראויה שלה
עם הסוגיה הקשה הזו.

יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

שלח אותם אל מול פני המלחמה החזקה

סמיר קונטאר איננו, ברוך השם, והאחריות שישראל נטלה לא נטלה, הביאה לכוננות בגבול הצפון

זו מסוג הכוננויות שגורמות לך למרוט את שערות ראשך.

אחרי החיסול של בן השטן, ג'יהאד מורניה צורת ודרך הערכות המערכת לתגובה הביאה למותם של קצין וחייל צה"ל מירי טילי נ"ט על רכבים לא ממוגנים.

תגובת המערכת? רכב ממוגן לא היה מועיל

ומה לגבי הערכות טובה יותר? הסתרת הדרך מהאויב ? מיגון הדרך? תנועה בטנקים ? או, שמא שמיים, הרתעה ?

אבל הרי לא מדובר בחדלי-אישים.
מדובר בפטריוטים המקדישים את חייהם למען בניין ומשמר המדינה שלנו.
מדובר באנשים נבונים, אכפתיים וחרוצים.
מדובר באנשים כמונו.
אז למה הם פועלים כך?
אין מנוס מהסקת האמת העצובה.
עובדים עלינו בעיניים.
ההסבר הרציונלי היחיד הוא נורא פשוט ופשוט נורא.

המערכת שלנו מחשבת בתוך החיסולים האלה את התגובה החיזבאללית,
ומכריעה אם זה שווה לה.
שווה לה, ככל הנראה, מוות של 2 עד 10 גפרורים כדי להוריד נבלות כמו מורניה הקטן וקונטאר המכוער.
ואם זה היה שווה כדי להשיג את היעד הזה, היא מסיקה,
במחשבה קרה מקפיאה,
אז שווה לה גם אם הגפרורים האלה ימותו רק אחר-כך
בגלל התגובה לחיסול.

יהיו שיגידו שזו חשיבה אסטרטגית נבונה.

אבל אני מתקשה לישון עם הציניות הזו,
של הקרבה מראש,
ביודעין,
של מי שנע על קו הגבול,
כברווז במטווח,
למרות שהתנהלות אחרת,
הייתה יכולה להציל אותו.

האומנם אין הבדל בין מי שאתה עושה כל שביכולתך כדי להצילו
לבין מי שאתה שולח מראש, ביודעין, אל מותו?

יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

ההסתדרות עושה שביתה, גדולה וחזקה, ההסתדרות עושה שביתת חלום...

יש שביתה מחר.
אתם יודעים על מה ?
גם אני לא לגמרי הבנתי.
אומרים שזה על העלאת שכרם של עובדי המגזר הציבורי.

אני חשבתי שעובדי הסתדרות עובדים בכל המגזרים במשק. שההסתדרות מייצגת גם עובדים במגזר הפרטי.
אז חשבתי.

אני גם חשבתי שמאבקים מהסוג הזה אמורים להתייחס לכלל העובדים במשק.
אז חשבתי.

האמת העצובה היא שאפילו בתוך המאבק הזה
ההסתדרות לא הכחישה את ההודעות של האוצר.
אם זה נכון שהאוצר רוצה שהתוספות יהיו דיפרנציאליות (משתנות) כך שעובדים שמרוויחים פחות יקבלו תוספת גדולה יותר, ושההסתדרות היא זו שדורשת תוספות שוות לכולם באופן שמיטיב עם החזקים,
אפשר לשאול רק דבר אחד -
פראיירים, למה אתם שובתים ?

אבל אתם יודעים איך זה
פראיירים לא מתים
רק מתחלפים

ובזכותכם, ההסתדרות תוכל להמשיך ולהגיד לכולם
תראו איך אני מגנה עליכם...

ולמרות שזו האמת המרה
הרי שבארצנו
ארץ היד-רוחצת-יד
איש מהממשלה לא יעמוד
ויקח על עצמו להגיד את האמת הבוטה.
זה לא שווה את זה.

מחר כשנקום
אולי תהיה שביתה
ואולי לא.
מה שבטוח זה שתוך כמה ימים
יהיה הסכם
וכולם יסבירו לנו למה הוא טוב
והעובדים מהמגזר הפרטי
ימשיכו להביט בעיניים כלות
על המציאות הזאת.


יום שני, 21 בדצמבר 2015

סופה של דרך השלום ותחילתה של דרך הייסורים

סילבן שלום הודיע על פרישה מהפוליטיקה:
"קצתי בדרך הייסורים שאני עובר ונאלץ להעביר את משפחתי. בנסיבות אלה החלטתי לפרוש מתפקידי כשר וכחבר כנסת"  
אם להאמין לידיעות המצטברות נראה שעד לשלב שבו התחילו התלונות, הוא לא סבל במיוחד מהדרך שעשה עד אותה עת. כעת הוא סובל. אבל הוא לומד את  השיעור של ינון מגל - ואל תגידו שהוא פרש בגלל ההאשמות או בגלל המתלוננות.
עם כזה צבר של דיווחים, סביר הרבה יותר לומר שכבוד השר פרש בגלל מעשים שעשה בעבר.

ההגינות מחייבת להודות , כפי שנכתב במקום אחר לגבי האפשרות לדעת מה באמת קרה בענייני האינטימיות הכפויה מעשי-ידיו של ינון מגל, כי ייתכן שלעולם לא נדע את הכל לגבי מעשי-ידיו של סטיב. האפשרות הזו סבירה במיוחד נוכח המטריה המשפטית האינטנסיבית שעתידה ללוות את סילבן שלום מעתה, באדיבותה של רעייתו הנאמנה והמסורה.
מצד שני, מותר לקוות שאם הפרסומים נכונים, גם הצדק ייצא לאור. אחרי הכל, גם למשה קצב היתה סוללת סניגורים, וגם לצדו עמדה אישה מסורה, וכולנו יודעים איך הוא גמר.

זה עצוב נורא
במיוחד לאור הדרך המטאורית שבה נסק הבאר-שבעי יליד-טוניס הזה אל צמרת הפוליטיקה והחברה בישראל
אבל אם מדברים על ידיעה ציבורית ולא משפטית,
כולנו נסכים שקשה להאמין
שאדם סביר היה מוותר על המעמד לו זכה סילבן שלום
נוכח האשמות שכאלה
אם מאחורי העשן הרב
לא היתה גם אש.

ואם היתה אש,
אז את הרחמים נשמור לאשתו, לילדיו, לאמו.
ואותו נלווה בדרכו החוצה מחיינו במבט ביקורתי ומאוכזב.
ציפינו ממך להרבה-הרבה יותר, סילבן שלום.
אתה היית נער פוסטר לאפשרויות שהחברה הישראלית מציעה.
וזה מה שבחרת לעשות עם כל מה שבנית בעצמך ובזכות מה שקיבלת.

האם יבוא יום שבו נגיע אל קצה הדרך המרוצפת בתדמיתם האבודה של פוליטיקאים וניצבים ונביט הלאה משם אל נתיב שיהיה נקי מחשיפות על ערוותם של נציגי-הציבור שלנו?
האם יקרה הדבר הודות לאנשי-ציבור ראויים, שיפסיקו להעביר אותנו את נתיב הייסורים הזה?
כדי שנוכל להאמין שהיום הזה יבוא.
אין לנו מנוס עתה,
אלא להתמסר לדרך הייסורים הזו,
ולקוות שלא מדובר בסיפור העתיק על סיזיפוס והסלע
אלא על המשל העתיק על הצפרדע וכד השמנת.

יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

האם כשרצים ומספרים לחברה, חשוב יותר עצם הסיפור או תוכנו?

משה כחלון מספר לחבר'ה: "רה"מ שוחח איתי על אפשרות להקמת רשימה משותפת".

אל תבינו לא נכון. הוא לא עשה את זה רק פעם אחת. אפילולא פעמיים.
הם כבר עשו את זה כבר ארבע או חמש פעמים.
(ארבע או חמש? משה, אתה באמת לא זוכר אם זה ארבע או חמש ? עם יד על הלב ?)

אבל רגע, משה זה לא האיש שאמר פעם
(באמת לא מזמן)
שהוא יתקשה לשוב אל הליכוד, כי המפלגה הזו -

  • זנחה את הנושא החברתי
  • ואיננה מסוגלת עוד לפרגמטיות מדינית?

עכשיו הוא כבר מספר על פגישות (ברבים) לגבי איחוד.
זה רק אני שמרגיש שמכינים כאן את הקרקע?

זה מזכיר לי את הבדיחה הישנה שסיפר השושבין בחתונה: כשהייתי צעיר למדתי סטטיסטיקה. אני מבקש מכם, החתן והכלה, להביט זה בעיני זה. אתם מביטים עכשיו בעיני האדם, שמבחינה סטטיסטית הכי סביר שירצח אתכם.

יום שבת, 19 בדצמבר 2015

מספרים שבחלם היתה ועדת אתיקה לרפואה

שמעתי שבהסתדרות הרפואית הוציאו הנחיה אתית חדשה לטיפול בפיגועים: "למיין את הנפגעים ולטפל בהם רק לפי חומרת הפציעה שלהם, ללא קשר למעורבותו של הפצוע באירוע הטרור, גם אם הנפגע הוא המחבל המפגע."

אני מגרד בראש ומנסה להבין את ההגיון. כנראה שבמקרים מסויימים קשה לדעת מי המחבל ומי לא ולא רוצים שאנשי הרפואה יצטרכו לקבל החלטות שיפוטיות שכאלה, מי מחבל ודינו מוות ומי קורבן ודינו לחיים, ולגלות אחרי זה שהם דנו למוות קורבן לינץ' חף מפשע.

יש בזה הגיון מסויים.
אבל אם זה המצב, אי אפשר היה לנסח את ההחלטה באופן אחר?
למשל:
אם יש ספק מי המחבל ומי לא, יש לטפל בנפגעים על פי חומרת הפגיעה.
אם כן ברור, המחבל, תהא חומרת פציעתו אשר יהא, יקבל טיפול אחרון.
איך מבררים אם יש או אין ספק? שואלים האם זה שאומרים שהוא המחבל נראה דוקר, האם יש ברשותו סכין, וכהנה שאלות פשוטות שמבהירות תוך חצי דקה במי עסקינן.

ואז אני מגרד בראש עוד קצת, כי עוברים לי בראש שלושה תרחישים, האחד רע מהשני -
  1. רופא מגיע לפיגוע, ורואה מול עיניו שלושה אנשים מפרפרים למוות. שלושתם במצב אנוש. אחד קצת יותר אנוש מהשניים האחרים. הוא המפגע. הרופא יטפל בו ויציל אותו בהתאם לאתיקה החדשה. בזמן הזה שני האחרים ימותו. כך מייצרת האתיקה המתוחכמת מצב שבו צוותי-הרפואה מסייעים לרוצח בהגשמת רצונו הרע. 
  2. הרופא ניגש אל המפגע. הוא איננו אזוק. המפגע מנצל הזדמנות לקחת איתו עוד יהודי אחד. האם באמת יהיה רופא שיעז לטפל במחבל במצב כזה? ואם לא, האם על פי האתיקה החדשה הוא אמור לחכות עד שיאזקו אותו, ובינתיים לא לטפל בקורבנות האחרים?
  3. עד כאן דמיון. במציאות, הודות לאתיקה החדשה, נוצר תמריץ חדש במיוחד למבצעי הלינץ'. כל אדם בר-דעת שיש בידו כלי נשק, ידאג לוודא שהמחבל ימות לגמרי לפני הגעת אנשי הצוות הרפואי לזירה, כי רק כך הוא יוכל לוודא שהקורבנות האמיתיים יקבלו טיפול רפואי מיידי. האם זו התכלית של האתיקה החדשה ? לוודא שהמחבלים יומתו קודם ? 



יום שישי, 18 בדצמבר 2015

המרמרה מכה בשלישית

המרמרה מכה שוב מדווחים העיתונים. ישראל תשלם 20 מיליון דולר למשפחות אותם טורקים שניסו לפרוץ את הסגר על עזה באלימות וכוחנות תוך צפצוף על הריבונות הישראלית ועל האינטרסים הבטחוניים שלנו. ואז הכל יהיה דבש.

לא הספיק  שישראל התקפלה מייד אחרי ההשתלטות, וביצעה הקלות בסגר כאילו היא זו שעשתה משהו לא בסדר.
לא הספיק שנתניהו התכוון להתנצל לפני ארדואן בגלל הפגיעה באזרחים טורקיים במסגרת עצירת המרמרה. מייד אחרי שריפת הכרמל (וחזר בו מטעמים קואליציוניים)
לא הספיק שנתניהו (כמו שרק נתניהו יודע), שוב חזר בו, התקשר והתנצל ממש אבל ממש יפה לפני ארדואן.
לא... כל זה לא הספיק. עכשיו נשלם פיצויים לטרוריסטים.
ואז הכל יהיה דבש.

ולמה כל זה?
את ההקלות בסגר עשו בלי להודות בכך שזו התקפלות מול טורקיה והעולם.
את ההתנצלות שבוצעה נימקו במלחמת האזרחים בסוריה.
ועכשיו מסבירים לנו שזה נורא חשוב בגלל האפשרות לייצא גז לאירופה.

את הגז הזה, כולנו יודעים, לא נייצא.
פוליטית זה אולי נראה לביבי נחמד להיות ברון גז, אבל כלכלית אין שום צידוק להשקעות בתשתית לייצוא הגז הזה, במצב הנוכחי של שוק האנרגיה בעולם. אם מישהו ירוויח מהגז זה תשובה, לא נתניהו .
אבל ביבי מפנטז.
על מה הוא מפנטז בעצם?
מה כל-כך חשוב לו בטורקיה?
האם הוא לא מבין שהרכבת הזו נסעה מהתחנה
וטורקיה של היום
זו לא טורקיה של פעם?
ברור שהוא נורא רוצה להתנצל לפני הטורקים.
אולי זה בגלל שהוא ואשתו נורא מתגעגעים לנופש שם?
כל פעם יש לו סיבה אחרת לעשות את זה.
בכל פעם היא נשמעת תמוהה יותר.
אבל עזבו את כל הבעיות שלי עם ההתקרבות הזו בין ישראל וטורקיה.

מה עם קצת חוכמה פוליטית?
האם זה הזמן להתקרב לטורקיה?
רגע לפני שפוטין ילמד את ארדואן שיעור פוליטי חשוב ?
אנחנו באמת רוצים להיתפש בין פוטין לארדואן כשהאחרון לומד מהראשון שיעורים באנטומיה של הדג?



יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

מחאתן של הפצצות המתקתקות

השב"כ מתלונן על "מאמץ יזום להכפיש את הארגון".
מדוע?
כי פרקליטי הנחקרים החשודים ברצח משפחת דוואבשה טוענים שלקוחותיהם מעונים על ידי חוקרי השב"כ. 
בתגובת השב"כ נאמר כי "נעצרו לחקירה מספר פעילים מרכזיים" החשודים כחברים בהתארגנות טרור "ואלה נחקרו באופן אינטנסיבי על אודות החשדות המיוחסים להם."

כולנו יודעים למה הכוונה באינטנסיביות הזו. טילטולים, מניעת שינה, כסאות לא-נוחים באופן קיצוני, ושאר ירקות (שעל חלקם שטרם זכו לפרסום בתקשורת אנחנו רק יכולים לשער). 
השב"כ הסביר בתגובתו לטענות הפרקליטים את המניעים לחקירה האינטנסיבית, בתגובה מנוסחת בעדינות:
"התארגנות זו מאופיינת באידיאולוגיה קיצונית, אנטי-ציונית, אשר שמה לה למטרה לפעול באמצעים אלימים לשינוי סדרי המשטר במדינת ישראל. זאת, לרבות באמצעות ביצוע פיגועי טרור אשר יקדמו את מטרותיה. פיגועי הטרור אשר על-פי החשד בוצעו בידי ההתארגנות, הובילו בין השאר, לרצח שלושה פלסטינים חפים מפשע, וכנגזרת מכך תרמו לערעור היציבות באזור והשפיעו לרעה על מצב הביטחון. "
בואו נתרגם אותה לשפת היומיום: 
חבר'ה, אנחנו מנסים לפצח כאן התארגנות שהיא גרעין קשה לפיצוח.
אנשים קיצוניים שכמותם לא פגשתם.
כמה קיצוניים?
הם לא רוצים שתהיה כאן דמוקרטיה.
הם כל-כך לא רוצים שתהיה כאן דמוקרטיה, שהם מתכננים לעשות משהו בעניין.
הם מתכוונים להשתלט בכוח ובאלימות על המדינה שלנו.
ואחרי שהם ישתלטו עליה, הם יעצבו אותה כצלמם וכדמותם.
למה הכוונה בצלמם ודמותם?
הם מאמינים בטרור.
הטרור שלהם כבר הביא לרצח שלושה פלסטינים חפים מפשע באמצעות אש.
כן, הם שרפו בחיים אם, אב, ותינוק. פעוט אחד שרד, אוד מוצל מאש הטרור.
מוכר לכם מאיפשהוא?
תביטו מעבר לגדר, לסוריה.
החבר'ה האלה הם הדעא"ש שלנו.
אבל אל תטעו.
זה לא רק עניין מוסרי נאצל יפה-נפש כזה של הגנה על פלסטינים חפים מפשע.
אל תשכחו שבדיוק כמו בסיפור האטד בתנ"ך, אש הטרור תגיע גם אליכם.
ולא - זה לא יקרה רק אם הם יגיעו לכוח מספיק של השתלטות על המדינה
או לטירוף מספיק של פיגועים נגד מוסדות המדינה.
כבר בשלב הזה רצח משפחת דוואבשה הצית את האיזור.
חלק לא קטן של הטרור היומיומי שאתם רואים כאן הוא חלק מהמלחמה האתנית
שאת להבותיה האנשים שאנחנו חוקרים ליבו בקור-רוח ובכוונה תחילה.
תנו לנו לעבוד ואל תתנו לעורכי-הדין שלהם לבלבל אתכם.
אנחנו הטובים.
הם הרעים. 
אם השב"כ לא יצליח לעצור את פעולותיהן של הפצצות המתקתקות האלה, הן יתפוצצו. ההרס שבעקבות הפיצוץ הזה יפגע בכולנו. בשביל זה יש לנו שב"כ. 
תנו לו לעבוד. 

יום רביעי, 16 בדצמבר 2015

אירוניה פוליטית: הקרב על הימין מתנהל באמצעות חנין זועבי

אביגדור ליברמן אומר שהוא רוצה לסלק את חנין זועבי מהכנסת.


אבל אביגדור ליברמן מרמה. הוא רוצה לעשות משהו אחר לגמרי. הוא רוצה לשלול "את סמכותו של בית המשפט העליון מלהתערב בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לעניין אישור או פסילת מועמד או רשימה מהשתתפות בבחירות לכנסת".

כך, במסווה של הגנה על הציבור מחנין הנוראה מכל, הוא הולך לעשות דבר נורא הרבה יותר:
לאפשר לפוליטיקאים להחליט מי יתמודד בבחירות ומי לא. אין שום הגיון ברעיון לתת את הכוח להחליט מי יכול להתמודד על השלטון ומי לא לזה שנמצא בשלטון. זו הדרך המהירה ביותר לדיקטטורה. 
תסמכו על שומרי-הסף של הממשלה שיעמדו על הרגליים האחרות ויילחמו נגד ההחלטה הזו. ובהגיון רב. האם יש נימוק שייתן לכם החתול וישכנע אתכם לתת לו לשמור על השמנת ?

הקרב הזה ייתן לליברמן הרבה רייטינג בימין שמימין לליכוד בישראל ואולי גם בקרב המתונים יותר, אלה שקונים כל מילה שהפוליטיקאים אומרים להם. 

אבל האמת היא שלא צריך את היוזמה הגדולה והמפוקפקת הזו כדי להעיף את חנין מהכנסת.

מספיק לתקן את החוק הקובע עילות פסילה של מועמד או רשימה מהשתתפות בבחירות לכנסת, ולהוסיף לשם את הדרכים בהן זועבי ושות' שברו את כללי המשחק ההוגנים. 
למשל - 
  • הסתה לאלימות נגד משרתי-ציבור
  • קריאה להטלת מצור על המדינה
  • השתתפות במחאה כוחנית נגד המדינה שתכליתה הזדהות מופגנת עם ישות מדינתית זרה (כלומר, חמאס בעזה)
זה לא מסובך במיוחד לעשות תיקון מהסוג הזה במצב הפוליטי הנוכחי. הרי כשהיתה חברת הכנסת, איילת שקד הציעה הצעת חוק שנועדה לאפשר הדחת ח"כ מכהן שעודד פעולות טרור או שלל את קיום מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

כל מה שליברמן היה צריך לעשות, לו הדחת חנין זועבי היתה מטרתו, זה לקדם את הצעת החוק של שקד, תוך שהוא נהנה ממטריה אווירית של שרת המשפטים וכנראה גם בתמיכת הבית היהודי ואולי חלקים נוספים מתוך הקואליציה. 

אז למה הוא לא עושה את זה? כי זו בכלל לא מטרתו. 
מה מטרתו? 
זה לא ברור? 
עם קצת שנאת-ערבים ושנאת-אחים, ליברמן מנסה לגנוב לעצמו את הימין שמימין לליכוד מהבית היהודי.


יום שלישי, 15 בדצמבר 2015

עד גיל 21 תגיעו לירח !

שר האוצר התחייב כי בשנת 2016 נראה שינוי במצב העוני במדינת ישראל, ונימק ופירט.
בזכות מה ? מחיר למשתכן, אשראי חוץ בנקאי, רפורמת הקורנפלקס ועידוד יציאה לעבודה...

עצוב... כבר כתבתי כאן פעם אחת שכדאי לכולנו ששר האוצר יפסיק לדבר ויתחיל לעבוד. והנה הפעם השניה שאני נאלץ להתייחס למילותיו הריקות של שר האוצר של כולנו:

  • מחיר למשתכן? העניים לא קונים דירות 
  • אשראי חוץ בנקאי? העניים רק יסתבכו בהלוואות עם ריביות גבוהות 
  • רפורמת הקורנפלקס? לפני שהיא תייצר תחרות ותוביל להוזלה ביוקר המחיה, יצמחו לי עשבים על כף היד

ומה שעצוב באמת ?
האיש מדבר על זה שמעודדים אנשים לצאת לעבודה
למרות שהוא יודע שבעשור שחלף
מאז שבנימין נתניהו היה שר האוצר
והרבה מאוד בזכותו של ביבי
העוני עלה גם בקרב משפחות עובדות.
אפילו השנה הזו, תחת כהונתו מביאת-השינוי של משה כחלון, עלה שיעור העוני בקרב משפחות עובדות 

יכול להיות שכבוד השר פשוט סומך על הדפלציה שתעשה את העבודה בשבילו ?

אבל על מי אנחנו נסמוך?

יום שני, 14 בדצמבר 2015

האם תאמין לאדם לא-אמין ?

ישראל היום מדווח על דבריו של בנימין נתניהו; ראש הממשלה הבהיר כי לא יהיו מחוות של מסירת שטחים לפלשתינים :
 "אין כל כוונה להעביר לא 40,000, לא 10,000 ולא מטר".
לולא הייתי מעורב פוליטית,
לו הייתי ימני,
הייתי מתחיל להיות מודאג באמת.

מדוע?
כי אין דבר מוזר יותר מהשתדלות כל-כך גדולה להכחיש משהו שמעולם לא היה.
הרי היה יכול להגיד שאין אמת בעניין ולהסתפק בזה.
אבל הוא נורא השתדל.
אם תרצו: כעומק ההכחשה, עומק הסכנה.

ונתניהו?
הוא הרי הראשון והיחיד מבין מנהיגי ישראל שמסר איזור
שאין כל מחלוקת בדבר בעלותו ההיסטורית של העם היהודי עליו
לידי הפלסטינים.
את חברון, עיר האבות.


יום ראשון, 13 בדצמבר 2015

שקט, נמלטים: סיפורו של מנהיג ערביי ישראל, איימן עודה

איימן עודה, התקווה הלבנה הגדולה של השמאל הקיצוני בישראל, פעיל חברתי של חד"ש, העומד בראש הרשימה הערבית המשותפת בכנסת, העביר שיעור חשוב לציבור הערבי בישראל.

הוא הוזמן להרצאה בפני נציגי ארגונים יהודיים בניו-יורק, אבל כשהגיע לבניין, ראה שנמצאים בו משרדי הסוכנות היהודית, וסירב להיכנס.
הסברו:
"באתי לכאן כדי להשמיע את הקול של הציבור הערבי לציבור האמריקני. לכן, אני לא יכול בלב שלם להשתתף בפגישות במשרדים של ארגונים שמטרתם נישול והדרה של האוכלוסייה הערבית. בדיוק כמו שבכנסת, אנחנו לא לוקחים חלק ומשתפים פעולה עם משרד הביטחון, משרד החוץ והמשרד לקליטת עלייה. ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים סירבה להיפגש בכל מקום אחר, דבר המראה על חוסר הבנה וכבוד. אני אמשיך להיאבק למען יצירת עתיד משותף וקידום המטרות האלה בארצות הברית ובארץ".
האם אפשר לדמיין גול עצמי עצוב מזה ? 

תדע כל אם ערבייה, ידע כל אב ערבי - תחת מצג-השווא של מאבק למען יצירת עתיד משותף, נציגם האיסטניס נמנע משיתוף פעולה  -
  • עם המשרד החזק ביותר בישראל שרוב הצעירים היהודיים מתחילים את חייהם הבוגרים תחת כנפיו (הביטחון); 
  • עם משרד שיכול לסייע לצעירים ללמוד בחו"ל ולהשתלב בשירות המדינה (החוץ);
  •  עם משרד שיש לו תקציבים ומשאבים בכל רחבי הארץ (קליטת העלייה); 
במקום להיאבק מול המשרדים האלה על השוויון במשאבים ובזכויות ובחובות לו זכאי הציבור אותו הוא מייצג, הוא בורח. 
בורח מהזדמנות להישמע בפני הפזורה היהודית בארה"ב.
בורח תוך שהוא מטיל את האשמה על הצד השני. 

מזכיר לנו משהו? 
אה, נכון. 
מאז 1948 הערבים לא יודעים לקחת אחריות על המעשים שלהם. 
והנה בא איימן עודה ומיילל שהאשמה היא של ועידת הנשיאים אשר סירבה להיפגש בכל מקום אחר...

לי זה מזכיר את כל הערבים שסירבו לקבל את החלטת החלוקה,
ומאז מייללים על החלק שלהם,
זה שהפסידו במלחמה
אותה הם יזמו. 

נדיר להינות מהזדמנות שכזו לראות את המסיכה נופלת. 
אבל עכשיו כשהיא למטה,אפשר לשאול את כל מי שבזבז את קולו על הרשימה המשותפת - 
ככה מוותרים על הזדמנות להשמיע את הנרטיב של שולחיך ? 
ככה פועלים למען האינטרסים של הבוחרים שלך? 
ככה מקדמים דו-קיום ? 

יום שבת, 12 בדצמבר 2015

אילוף הסורר או אילופה של הסוררת ?

הארץ דיווח השבוע על פניה מטעם שרת התרבות, מירי רגב, למוזיאון ת"א, בנוגע לכסא בעל מבנה של צלב קרס אשר הוצג בתערוכה של האמן אורי קצנשטיין

המוזיאון הפנה את מנכ"ל משרד התרבות, יוסי שרעבי, אל האמן עצמו,
ועל פי הדיווח, התפתחה לאחר מכן שיחה משולשת רגב-שרעבי-קצנשטיין,
בסיומה השרה החמיאה לאמן על הרעיון המקורי וסוכם כי יוספו דברי-הסבר לעבודה,
כדי למנוע מצב בו אנשים ייפגעו מהיצירה בלי להבין את משמעותה.

התגובה של עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח מאלפת:
"יכול היה לחמם את הלב לשמוע ששרת התרבות מתקשרת לאמן כדי לדון איתו על יצירתו. הצרה היא שצעדה של רגב נועד להלך אימים על מוסד תרבות ועל אמן בשל יצירת אמנות שאיננה נושאת חן בעיניה זו עוד דוגמה לניצול לרעה של כוחה. אמנות איננה אמורה לשאת חן בעיני השלטון או לעמוד בסטנדרטים של אסור ומותר שהשלטון מתיימר לקבוע. שרת התרבות מנסה להחניק דעות, עמדות ואפילו דימויים שאינם עולים בקנה אחד עם דעותיה הפוליטיות והשקפותיה האישיות — ואין סכנה גדולה מזו לחופש היצירה".
הבעיה היחידה עם התגובה האוטומטית הזו של מגן זכויות האזרח היא העובדה
שעל פי משרד התרבות, בשיחה עם רגב,
קצנשטיין עצמו ציין
שבתערוכה זהה שהציג באירופה הוא נדרש להעמיד דברי-הסבר לצורך זה בדיוק,
וכי הוסכם שכך ייעשה גם בתערוכה במוזיאון ת"א.

האומנם כל-כך נורא ששר/ה בישראל פונה לאמן ומבקשת לשוחח איתו לגבי יצירה שפוגעת בציבור,
ולבקש שיסביר את היצירה כדי להפחית את הפגיעה ?
האומנם כל שיחה היא החנקת עמדה?
מה לגבי מבחן התוצאה?
הרי במקרה הזה לא רק שקצנשטיין לא יצא נפגע או מדוכא - הוא יצא מועצם.

ובואו נזכור -
בניגוד לאירועים קודמים,
רגב לא איימה לקנוס, להקפיא או למנוע תקציבים 
היא לא פעלה לביטול המיצג
ואפילו לא קראה לאף אחד 'סרטן'.

אם כבר, הולך ומתקבל הרושם, שמי שמהלכים עליה אימים והיא הולכת ומתיישרת על פי המצופה ממנה, היא דווקא מירי רגב עצמה.

ובואו נזכור - הארץ עצמו היה זה שבחר לסקור את התערוכה של קצנשטיין תוך התמקדות באותו כסא מעורר תשומת-לב, באמצעות הכותרת הראשית: "האמן אורי קצנשטיין טיפל בפוסט טראומה שלו באמצעות כיסא בצורת צלב קרס"

מה שמותר לעיתון איננו מותר לשרה ?

יום שישי, 11 בדצמבר 2015

בסין זה היה נפתר אחרת

טיעון מעניין בתחום הכלכלה הפוליטית שבה את לבי:

  1. סין התמודדה עם פליטות CO2 באופן כה אפקטיבי עד כי לראשונה בשנת 2015 תהיה הפחתה בפליטות העולמיות של הגז הזה.
  2. המסקנה המתבקשת מהחדשה הזו: הכלכלה הסינית מתמודדת עם כשלי-שוק יותר טוב מהכלכלה הקפיטליסטית הקלאסית. 
כל מי שמתעניין בנושאי כלכלה פוליטית יודע שבסין כנראה הצליחו לעשות את הבלתי-יאומן - להאיט את מהירות הגדילה של הכלכלה הסינית, בלי להיכנס למשבר כלכלי. למה כנראה ? כי יש הרבה ויכוחים עד כמה הדיווחים שסין מוציאה מדוייקים. אבל נכון לעכשיו נראה שהם הצליחו לעשות האטה תוך שמירה על קצב צמיחה יפה מאוד. 

דברים מהסוג הזה לא רואים בכלכלות קפיטליסטיות אחרות. בהן רואים כל כמה שנים משבר כלכלי וזה נחשב כחלק טבעי מהמעגלים הכלכליים. זה חלק מהבולשיט שכלכלנים מוכרים לנו כדי שלא נבין שהם לא עושים את העבודה שלהם, שהיא, למקרה שלא הייתם מרוכזים עד עכשיו, למנוע את המשברים הכלכליים האלה.

בסין מראים לנו שוב ושוב שהמדינה צריכה לנהל את המתווה של הכלכלה, ולא להפקיר אותה בידי השוק הפרטי. 


רוצים לדעת איך היה נראה הויכוח על מתווה הגז בסין? 
תחשבו על -

ותבינו לבדכם את התשובה הסינית. 








יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

רק בישראל מותר לקרוא לאנשים לנקות באנשים אחרים את הרצפה

אני לא משונאיה של ח"כ חנין זועבי. 
אני מאמין גדול בחופש הביטוי.
אבל אני גם מאמין גדול בחשיבותו של החוק ושל אוכפיו. 

ח"כ בישראל תקפה מילולית באופן הכי גס, בוטה ומסית שאפשר לדמיין שוטרים לובשי-מדים בזמן מילוי תפקידם.
היא עשתה זאת כשהם מוקפים בהמון. 
דיווחו על האירוע בוואלה, במעריב, בהארץ ובעוד מקומות. 
הדברים שלגביהם אין ספק שנאמרו הם: 
היא הגדירה את השוטרים כמי שהם משתפים פעולה כנגד בני עמם.
 היא אמרה שצריך לנקות בהם את הרצפה. 
היא אמרה שאסור ללחוץ להם את היד. 
היא אמרה שכאשר הם ברחוב הם צריכים לפחוד "מאיתנו". 

לא מדובר כאן בחופש-הביטוי. 
מדובר כאן בהסתה חמורה לאלימות. 
בכל מדינה מתוקנת חברת כנסת כזו לא היתה יכולה להמשיך להיות חברת הכנסת.
רק בישראל זה לא כך. 

האיזון בין חופש וביטחון הוא קשה לקיום. 
בהחלטות מהסוג הזה, המערכת המשפטית שלנו מפירה את האיזון במקום לשמור עליו. 
איך אפשר לצפות משוטרים לצאת לעבודתם
כשמי שאמרה שהם צריכים לפחד
עדיין מכהנת בבית המחוקקים של המדינה שלנו?





יום רביעי, 9 בדצמבר 2015

בכוונתי להביא

רציתי לכתוב על זה עוד אתמול.  אבל היה משהו חשוב יותר: נושא הגז הוא הסוגיה הפוליטית המרכזית והחשובה ביותר שנדונה בימים אלה בישראל. כל מי שמספר לכם משהו אחר, מנסה לגנוב מכם משהו.
וכך קרה שהפוסט הזה נדחה להיום.

יוסי כהן, ראש המוסד הנכנס, התייחס אתמול בבוקר לתפקידו החדש והבטיח:
"בכוונתי להביא למבצעים טובים ומודיעין טוב לעם ישראל ככל שיעלה בידי". 
איך אפשר בכלל לתת הבטחות בפומבי על כך שיבוצעו פעולות סודיות בתכליתן שיש איתן סיכון חיים לא מבוטל?
מתי התחילו ראשי השירותים החשאיים לדבר כאילו הם פוליטיקאים לפני בחירות ? 
מה אמורים לחשוב אנשי המוסד כשיישלחו למבצע טוב? איך יידעו האם המבצע הזה שבו הם מסכנים את חייהם הוא באמת הכרחי או שהוא חלק מההבטחה של הבוס? 
ומה לגבי הצניעות של הראש הנכנס - האומנם יוסי כהן עצמו ייצא להביא מודיעין טוב לעם ישראל? 
מה קרה למדינה הדפוקה והאומללה שלנו, שראש שירות מודיעין שנכנס איננו יכול פשוט להבטיח שהשירות בהנהגתו ימשיך לעשות את תפקידו נאמנה? 

והארץ שוקטת.




יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

בין פנטזיה לקונצפציה

נתניהו מפנטז על ייצוא גז מישראל לכל האיזור. למצרים, לירדן, לטורקיה, לקפריסין.
לא נעים להפריע לאדם באמצע חלום רטוב.
אבל לישראל אין מספיק גז לייצא לכל המדינות האלה.
וחלק מהן בכלל לא צריכות אותו.
למצרים למשל, יש הרבה יותר גז מישראל.
ובדיוק כמו בישראל, גם שם, רובו עמוק בתוך הים, ויותר משעושים איתו משהו - מדברים עליו.
למה?
בגלל משהו שנתניהו, איך נאמר בעדינות, מעדיף לא לדבר עליו.
מחירי האנרגיה בעולם יורדים.
הנפט הגיע היום לשפל של שבע שנים.
מבט בגרף מחירי הגז הטבעי מראה ירידה אחרי ירידה.
למה נתניהו מתעקש לירות לנו ברגל, במקום לתת למשק שלנו את האפשרות
להשתמש בגז הזה לצרכים שלנו?
מה כל-כך נורא שהמשק המקומי יקבל עדיפות לגז באופן שיבטיח מחירי אנרגיה נמוכים
לא רק עכשיו אלא גם בעוד 15 שנה ?

בהעדר התייחסות רצינית מצד הממשלה
(אבל תוך התייחסות אל היושבים בה כאל אנשים רציניים)
אי-אפשר שלא להיזכר בתקופה אחרת שבה אנשים רציניים (מאוד)
התנהלו בצורה קטסטרופלית (להחריד).
כן - אין דרך אחרת לתאר את התנהלות הממשלה בנושא הגז אלא כקונצפציה.
ממש כמו ההיא של חורף 1973.

האומנם רק ועדת החקירה בעניין אובדן משאב הגז הלאומי
(זו שתשב על המדוכה בעוד 25 שנה)
תדון בקונצפציה שעיוורה את עיני הממשלה ?

או שמא בג"ץ יציל את מדינת ישראל מהקונצפציה הזו?

יום שני, 7 בדצמבר 2015

אתם חושבים שחברי הכנסת מבצעים את תפקידם ?

'ישראל היום' סיפר לי משהו חדש שעלה מסקר:

  • 66.5% מהציבור היהודי סבורים שחברי הכנסת לא מבצעים את תפקידם; 
  • 77% מכלל הציבור סבורים שהח"כים לא משמשים דוגמא בהתנהגותם; 
  • 71% מהציבור סבור שחברי הכנסת לא מבצעים את תפקידם; 
  • 74.5% סבורים כי בשנים האחרונות יש ירידה באיכות חברי הכנסת; 
  • 54% מהציבור חש גאווה מהתנהגותם של חברי הכנסת מהמפלגה שעבורה הצביע בבחירות האחרונות; 

מוזר.

איך כל-כך מעט ישראלים חושבים ומרגישים כך ?

יכול להיות שזה בגלל שכל האחרים הם מקושרים ?
הייתכן שכל האלה שחושבים אחרת באמת זוכים לכך שחברי-הכנסת דואגים להם ?
האומנם יש אזרחים בישראל שהמערכת באמת (אבל באמת) עובדת בשבילם ?


יום ראשון, 6 בדצמבר 2015

תמונה שווה אלף מילים

לפני כמה ימים ראיתי במקרה את התמונה של רבין, פרס וערפאת מקבלים את פרס נובל לשלום.

קשה שלא להתרשם שכל אחד מהשלושה מהרהר בלבו הרהורים שונים בתכלית

יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת מציגים את פרס נובל לשלום
מקבלי פרס נובל לשלום לשנת 1994 
By Saar Yaacov, GPO (Government Press Office) - published under CC BY-SA 3.0 license, via Wikimedia Commons

רבין: אני שונא אירועים כאלה. אני כל-כך שונא אירועים כאלה. מתי זה כבר ייגמר?

פרס: אני לא מאמין! קיבלתי פרס נובל לשלום !!! תסתכלו עליי! תיראו אותי!!!!!!

ערפאת: אסור לצחוק. אסור לצחוק. אני לא מאמין. גם השגתי דריסת-רגל ראשונה בדרך להריסת המדינה היהודית וגם קיבלתי על זה את פרס נובל לשלום. אסור לצחוק. אסור לצחוק. אסור לצחוק.



יום שבת, 5 בדצמבר 2015

עם יד על הלב: אם היית בוחר אישית את הנציג שלך בכנסת, היית מעדיף שהוא יהיה יוסי שריד או אורן חזן ?

יוסי שריד נפטר אמש, בגיל 75.

היה בו משהו, ביהירות שלו,
בביטחון הזה שהוא צודק - גם כשהוא טעה,
ובחוסר-היכולת האינהרנטי שלו להודות בטעויות,
שהיה יכול לחרפן אותך כשהקשבת לו או קראת מדבריו.

ובכל זאת,
מעולם לא היה לי ספק
בכך שהוא ציוני גדול
ופטריוט ישראל דגול.

כל מי שחושב אחרת,
כדאי לו שייזכר בכמה עובדות מחייו של יוסי שריד ז"ל
שהופכות אותו לפוליטיקאי
מהסוג שממנו אנחנו צריכים יותר ויותר
ומקבלים פחות ופחות:


  • פעמיים במהלך הקריירה הפוליטית שלו, עבר דירה כדי להפגין הזדהות עם תושבי הצפון:   בשנת 1974 עבר עם אשתו ושני ילדיו להתגורר בקרית שמונה, שם נולד גם בנו השלישי, ובמהלך התקופה לימד בבית הספר התיכון בעיר בהתנדבות. בשנת 1999 עבר עם אשתו  למושב מרגליות הממוקם על גבול לבנון, הפעם בלי ילדיו, שכבר גדלו ועזבו את הבית. בשני המקרים עשה זאת על רקע המצב הבטחוני בצפון. בפעם הראשונה לאחר פיגוע הטרור הקטלני בקרית שמונה ובפעם השניה כמהלך לקראת הימים הקשים שציפו כי יבואו אחרי הנסיגה המתוכננת של צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון ולא באו.  
  • כשעזב את משרד החינוך בממשלת אהוד ברק, מספר ראשי ערי-פיתוח, חלקם מהליכוד, הפצירו בשריד שלא לפרוש. "בפגישה עמו הודו לו על תשומת הלב המיוחדת ועל התקציבים שהעניק כשר החינוך למערכות החינוך בערי הפיתוח ובשכונות המצוקה, וטענו כי בתקופתו התקדמה מאוד מערכת החינוך ביישובם. העזיבה היתה על רקע פרישת מרצ בהנהגת שריד מהממשלה של אהוד ברק. מדוע עזבה? בגלל סכסוך ממושך בין שריד, שר החינוך, לבין סגנו, משולם נהרי מש"ס? מדוע הסתכסכו? על רקע כספים מחוץ לתקציב הרגיל שהובטחו לש"ס במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
  • התנגדותו למלחמת לבנון הראשונה ידועה, עוד מראשיתה של המלחמה. הוא היה חבר הכנסת היחיד מטעם המערך שלא הצביע בעד המלחמה. עם זאת, ב-1985 (אחרי החלטת הנסיגה מלבנון) שריד שהתנגד לתופעת הסרבנות לשירות בצה"ל, התנדב ושירת במשך חודש כנהג ג'יפ וליווה שיירות בלבנון. 

שריד היה, כמו שאמנון דנקנר כתב עליו פעם, נצר "לדור של פוליטיקאים שבוער בהם הרצון לשמש דוגמה אישית, להתנדב, לעשות משהו שכולו הקרבה."

יהי זכרו ברוך.

יום שישי, 4 בדצמבר 2015

הפלירטוטים של נתניהו

ישראל היום דיווח על לחיצות ידיים של נתניהו עם נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי
ועם מלך ירדן עבדאללה השני,

זה קרה בוועידת האקלים בפאריס
שם גם נתניהו לחץ ידיים עם עם אבו-מאזן.
לגבי המפגש האינטימי הזה', נתניהו הסביר שזו היתה לחיצת-ידיים 'רק לפי כללי הפרוטוקול'
וללא כל משמעות.

מזכיר לכם משהו ?
כי לי זה נשמע כמו בחור שקודם כל ממהר לספר לחבר'ה על מפגש עם האקסית
ואחר-כך ממהר להסביר לחברה שלו
מדוע ולמה השיחה שלו עם האקסית המיתולוגית
היתה רק עניין של נימוס
וללא כל משמעות...

אבל מה זה אומר כשהגבר שלך ממשיך ללחוץ ידיים עם כל-כך הרבה בחורות ?
כלומר, סליחה, עם כל-כך הרבה מנהיגים ערביים זרים ?
האם הוא מחפש משהו אחר שילמד את כולנו משהו על טבעו של הימין הפוליטי הישראלי ?
או שהוא רק מדבר דיבורים פוליטיים ורוצה להתרברב ולהראות לכולם עד כמה הוא מבוקש?

יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

למה לצעוק אם אפשר לומר את האמת ?

קראתי על קרב הצעקות המרתק בין ח"כ אילן גילאון לשרת המשפטים איילת שקד סביב דחיית הצעת החוק להעלאת קצבאות הנכות לשכר מינימום. הפרטים המשפטיים המדוייקים בנוגע לויכוח הזה פחות מעניינים אותי.
אומנם זו היתה הקואליציה אשר בחרה לדחות הצעת חוק לטובתם של אנשים עם מוגבלויות, אבל אל תטעו - סביר מאוד להניח שגם אם האופוזיציה היתה בשלטון, היינו רואים תוצאה דומה.

ככה זה בישראל. בנושאי התקציב, אנשים עם מוגבלות באים בישראל במקומות האחרונים, כעניין שבשגרה.
זאת כמובן אם הם בכלל יכולים לבוא.
לפעמים אין מעבר נגיש עבורם, או אין דרך נגישה עבורם להשתמש בשירות.

מאחורי הנימוק התקציבי מסתתרת אמת ערכית נוראה בדבר סדרי-העדיפויות של המדינה שלנו.
אותם סדרי עדיפויות שמביאים את כלל סוגיות העזרה-ההדדית והטיפוח להיראות כפי שהן: רווחה, בריאות וחינוך, דיור ויוקר-המחיה.

בויכוח הצעקות שאחרי דחיית החוק,
איילת שקד היתה צריכה לומר את הדברים הבאים,'ישר בין העיניים':
"תקשיב טוב אילן.
אל תעשה אוואנטות כאילו זה עניין של מפלגות.
מדינת ישראל לא באמת מתעניינת בנושא הזה.
כולם יודעים את זה.
וגם אתה.
אז למה אתה צועק אילן?
אה, בגלל שאתה בן-אדם עם מוגבלות.
כשגם אני אהיה זקנה ומוגבלת, אני מבטיחה לקחת את הנושא ולטפל בו כאילו היה בבת-עיני.
אבל עכשיו אני צעירה ויפה ולא סובלת ממוגבלות.
אז תחכה בסבלנות.
צ'או. "



יום רביעי, 2 בדצמבר 2015

למה הם מקניטים אותי כל הזמן ?

מתברר שלא רק שרג'פ ארדואן, נשיא טורקיה, הוא מסוג האנשים שצריך לקבל שיעורים בהתנצלות בפוליטיקה,
אלא שהוא גם צריך להתבגר ולהפסיק להעלב מכל דבר.

העלבת הנשיא היא עסק מסוכן שם, בארץ החופשות הנעימות והזולות, כפי שלמד על בשרו רופא שהפיץ בטוויטר תמונה בה רואים את ארדואן ואת האנטי-גיבור של סרטי וספרי שר הטבעות, גולום, עוסקים בפעילויות דומות.

תמונות המציגות את רג'פ ארדואן ואת גולום, זה לצד זה, צועקים, מחייכים ואוכלים.
גולום וחבר - התמונה הועתקה מדיווחי טוויטר בהאש טאג insulterdogan# והיא מפורסמת כשימוש הוגן בדיווח חדשותי
זה מזכיר לי, כשהייתי קטן, איך אמא שלי היתה מסביר לי שההקנטות של אחיי הגדולים יימשכו כל עוד אני אראה להם שזה מפריע לי. אתה מבין, רג'פ? תתאפק, שמור על קור רוח, והם יפסיקו להציק לך.

אבל פלא שעם תגובות כאלה יש האש טאג בטוויטר "להעליב את ארדואן" ?

יום שלישי, 1 בדצמבר 2015

נדל"ן הצומח לגובה בערב הסעודית

היה לי מוזר ומעניין לקרוא כיצד הסעודים בונים בעיר ג'דה גורד שחקים שצפוי להתנשא ליותר מקילומטר 
וגובהו נקבע תוך השוואה לגורד השחקים הגבוה בעולם, הבורג' חליפה של דובאי, המתנשא לגובה של 828 מטר.

הבורג' הוא שיאן גינס הנוכחי בעניינים האלה הקרויים בערבית الذي لديه أكبر,
אשר מיתרגמים לנוסח העברי:'למי יש יותר גדול'.

למה היה לי מעניין?
כי תמיד מעניין לקרוא על גחמותיהם של בני-אנוש
ומי גחמן יותר מזה שמחפש דרך לבזבז את כספו באופן הראוותני ביותר?

למה היה לי מוזר?
כי בימים טרופי-דעא"ש אלה, אפשר היה לצפות ממי שיודע שהוא מטרה של האיסלאם הקיצוני
להרהר מעט על מה שקרה לצמד מגדלים גבוהים בארה"ב
ביום שלישי אחד בבוקר, בתאריך 11/9/2001...
אותם מגדלים היו אייקונים של העיר ניו יורק
ואחד מהם אף היה המגדל הגבוה בעולם בשעתו...

אני במקומם הייתי בונה
באופן שהיה קורץ פחות אל מטורפי כל האיזור.
אבל זה רק אני.
מה אני כבר יודע.