אני לא משונאיה של ח"כ חנין זועבי.
אני מאמין גדול בחופש הביטוי.
אבל אני גם מאמין גדול בחשיבותו של החוק ושל אוכפיו.
ח"כ בישראל תקפה מילולית באופן הכי גס, בוטה ומסית שאפשר לדמיין שוטרים לובשי-מדים בזמן מילוי תפקידם.
היא עשתה זאת כשהם מוקפים בהמון.
הדברים שלגביהם אין ספק שנאמרו הם:
היא הגדירה את השוטרים כמי שהם משתפים פעולה כנגד בני עמם.
היא אמרה שצריך לנקות בהם את הרצפה.
היא אמרה שאסור ללחוץ להם את היד.
היא אמרה שכאשר הם ברחוב הם צריכים לפחוד "מאיתנו".
לא מדובר כאן בחופש-הביטוי.
מדובר כאן בהסתה חמורה לאלימות.
בכל מדינה מתוקנת חברת כנסת כזו לא היתה יכולה להמשיך להיות חברת הכנסת.
רק בישראל זה לא כך.
האיזון בין חופש וביטחון הוא קשה לקיום.
בהחלטות מהסוג הזה, המערכת המשפטית שלנו מפירה את האיזון במקום לשמור עליו.
איך אפשר לצפות משוטרים לצאת לעבודתם
כשמי שאמרה שהם צריכים לפחד
עדיין מכהנת בבית המחוקקים של המדינה שלנו?
כשמי שאמרה שהם צריכים לפחד
עדיין מכהנת בבית המחוקקים של המדינה שלנו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה