סמיר קונטאר איננו, ברוך השם, והאחריות שישראל נטלה לא נטלה, הביאה לכוננות בגבול הצפון
זו מסוג הכוננויות שגורמות לך למרוט את שערות ראשך.
אחרי החיסול של בן השטן, ג'יהאד מורניה צורת ודרך הערכות המערכת לתגובה הביאה למותם של קצין וחייל צה"ל מירי טילי נ"ט על רכבים לא ממוגנים.
תגובת המערכת? רכב ממוגן לא היה מועיל
ומה לגבי הערכות טובה יותר? הסתרת הדרך מהאויב ? מיגון הדרך? תנועה בטנקים ? או, שמא שמיים, הרתעה ?
אבל הרי לא מדובר בחדלי-אישים.
מדובר בפטריוטים המקדישים את חייהם למען בניין ומשמר המדינה שלנו.
מדובר באנשים נבונים, אכפתיים וחרוצים.
מדובר באנשים כמונו.
אז למה הם פועלים כך?
אין מנוס מהסקת האמת העצובה.
עובדים עלינו בעיניים.
ההסבר הרציונלי היחיד הוא נורא פשוט ופשוט נורא.
המערכת שלנו מחשבת בתוך החיסולים האלה את התגובה החיזבאללית,
ומכריעה אם זה שווה לה.
שווה לה, ככל הנראה, מוות של 2 עד 10 גפרורים כדי להוריד נבלות כמו מורניה הקטן וקונטאר המכוער.
ואם זה היה שווה כדי להשיג את היעד הזה, היא מסיקה,
במחשבה קרה מקפיאה,
אז שווה לה גם אם הגפרורים האלה ימותו רק אחר-כך
בגלל התגובה לחיסול.
יהיו שיגידו שזו חשיבה אסטרטגית נבונה.
אבל אני מתקשה לישון עם הציניות הזו,
של הקרבה מראש,
ביודעין,
של מי שנע על קו הגבול,
כברווז במטווח,
למרות שהתנהלות אחרת,
הייתה יכולה להציל אותו.
האומנם אין הבדל בין מי שאתה עושה כל שביכולתך כדי להצילו
לבין מי שאתה שולח מראש, ביודעין, אל מותו?
זו מסוג הכוננויות שגורמות לך למרוט את שערות ראשך.
אחרי החיסול של בן השטן, ג'יהאד מורניה צורת ודרך הערכות המערכת לתגובה הביאה למותם של קצין וחייל צה"ל מירי טילי נ"ט על רכבים לא ממוגנים.
תגובת המערכת? רכב ממוגן לא היה מועיל
ומה לגבי הערכות טובה יותר? הסתרת הדרך מהאויב ? מיגון הדרך? תנועה בטנקים ? או, שמא שמיים, הרתעה ?
אבל הרי לא מדובר בחדלי-אישים.
מדובר בפטריוטים המקדישים את חייהם למען בניין ומשמר המדינה שלנו.
מדובר באנשים נבונים, אכפתיים וחרוצים.
מדובר באנשים כמונו.
אז למה הם פועלים כך?
אין מנוס מהסקת האמת העצובה.
עובדים עלינו בעיניים.
ההסבר הרציונלי היחיד הוא נורא פשוט ופשוט נורא.
המערכת שלנו מחשבת בתוך החיסולים האלה את התגובה החיזבאללית,
ומכריעה אם זה שווה לה.
שווה לה, ככל הנראה, מוות של 2 עד 10 גפרורים כדי להוריד נבלות כמו מורניה הקטן וקונטאר המכוער.
ואם זה היה שווה כדי להשיג את היעד הזה, היא מסיקה,
במחשבה קרה מקפיאה,
אז שווה לה גם אם הגפרורים האלה ימותו רק אחר-כך
בגלל התגובה לחיסול.
יהיו שיגידו שזו חשיבה אסטרטגית נבונה.
אבל אני מתקשה לישון עם הציניות הזו,
של הקרבה מראש,
ביודעין,
של מי שנע על קו הגבול,
כברווז במטווח,
למרות שהתנהלות אחרת,
הייתה יכולה להציל אותו.
האומנם אין הבדל בין מי שאתה עושה כל שביכולתך כדי להצילו
לבין מי שאתה שולח מראש, ביודעין, אל מותו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה