איך נסמוך עליהם אם הם לא סומכים עלינו?

נראה שלמשטרה שלנו אין מושג איפה מתחבא המתחבל נשאד מלחם.
מיום ליום השמועות שהתקשורת מפיצה הופכות היסטריות יותר ויותר.
אולי הוא מתחבא במבנה הרוס?
אולי הוא מתחבא בדירה של קשיש שחטף ?
אולי הוא בכלל התאבד?

כשאין לך מושג איפה החשוד,
ואתה יודע שמדינה שלמה מביטה עליך,
אתה מתחיל להילחץ.
מה עושים שוטרים לחוצים? מלחיצים. אז קרובי משפחה של מלחם נעצרים.
אבל אפילו האב, שבלעדיו אולי לא היינו יודעים את זהות הרוצח עד עכשיו ?
אני רק יכול לקוות שעושים את זה לטובתו, כדי שמהציבור שלו לא יפגעו בו בגלל שדיווח על בנו.

אבל האם הם חושבים ברצינות שזה מה שישכנע אותו להסגיר את עצמו?
מה הם השוטרים שלנו, ילדים קטנים?

לרגע התלבטתי אם לא לצייר כזה ציור מעולם הילדים....
לצייר את המפכ"ל והמון שוטרים רצים על מפת ארץ ישראל
ומלחם ממש כמו בציורים הישנים
עומד הפוך וצוחק
מתחת לאף של המפכ"ל.

אבל אז נזכרתי שזה המשטרה שלנו
שהאיש רוצח
ושהבדיחה היא על חשבוננו.

זה לא פייר לצחוק על חלשים.
וזו האמת - האירוע הזה מוציא אותנו מה זה חלשים.
כמו במיטב התקשורת של העולם הערבי
הנה, כבר אנחנו מתחילים לדבר על ההיי-טק שבו השתמש המרצח.
ממש כמו עלילות-המוסד בתקשורת הערבית.

הפתרון היה ונשאר - לכידות פנימית.
וזה מתחיל עם אמון של הרשויות בציבור הישראלי.
אבל איפה האמון הזה, איפה?