פיגוע רודף פיגוע ואנחנו רק בהתחלת השבוע

על פי הפרסומים
הרוצח המנוול של דפנה מאיר ז"ל, הי"ד, 
עבד בבית סמוך בעתניאל,
חיכה עד סוף שעות העבודה, 
ואז הלך לו וביצע את מעשה הנבלה.

כלומר,
הוא לא היה צריך לחדור ליישוב
הוא לא היה צריך לעבור צבא
או שומרים
או גדר

הוא פשוט היה צריך להישאר
כי מישהו הכניס אותו פנימה.

היה פעם איש חכם
שאמר שהפתרון
לאינתיפאדה הנוראה ההיא
זו שקראו לה
"הראשונה"
הוא שאנחנו נהיה כאן
והם יהיו שם

אותו איש
הוא ראש הממשלה גם היום
אבל נדמה שהמונחים האלה
"כאן"
ו-"שם"
איבדו כל מובן.

האם כולנו באמת מסכימים
על כך שיישוב יהודה ושומרון
שווים את האובדן הזה ?

האם כולנו באמת מסכימים
על כך שהוזלת הבנייה בעזרת פועלים פלסטינים
שווה את האובדן הזה ?

האם יש מישהו
שאיננו מבין
שמשהו דרסטי צריך להיעשות
כדי לעצור את המאורעות האלה 
שהממשלה עדיין לא מעיזה אפילו 
להודות בשמם האמיתי ?

לא, לא חייבים להחזיר שטחים בכל הסכם.
אפילו לא חייבים לעשות הסכם שלום.
אני נמנה על אלה החושבים
שזה לגיטימי
לדבר ברצינות על טרנספר של יישובים
מתוכם יצאו רוצחים.

אבל להשאיר את האזרחים חשופים
להתקפות טרור
כאילו הם צבא החזית שלנו
במאבק על יישוב ארץ ישראל ?

לא, זה לא סביר בעיניי.
ובעיניכם ?