כתבתי כאן,
לא מזמן,
על האמת המרה
שבתוכה אנחנו חיים:
שאין על מי לסמוך.
הופתעתי לגלות השבוע
את הביקורת
הפוליטית-כלכלית
הנוקבת הזו
שנכתבה לפני 200 שנה:
והלא כאן ועכשיו
מדובר בממשל מהסוג עליו אברהם לינקולן דיבר בגטיסבורג:
שהוא של העם
שמנהליו נבחרים על ידי העם
אשר פועל למען העם.
לא ?
ואם זה לא ככה,
אז למה הדברים האלה של ביכלר
מרגישים כל-כך נכונים
כשאתה קורא אותם ?
ואולי חשוב מזה,
למה הדברים של לינקולן
מרגישים כאילו הם לקוחים
מתוך אגדה עתיקה ?
לא מזמן,
על האמת המרה
שבתוכה אנחנו חיים:
שאין על מי לסמוך.
הופתעתי לגלות השבוע
את הביקורת
הפוליטית-כלכלית
הנוקבת הזו
שנכתבה לפני 200 שנה:
"... הלא אנחנו יודעים למה אנחנו יכולים לצפות משליטינו. כל מה שהעניקו לנו, סחטנו מהם בכוח. ואפילו כשנתנו משהו, השליכו אותו כנדבה לקבצנים וכצעצוע עלוב לתינוקות, כדי להשכיח מלב העם פעור-הפה את הרצועה המתהדקת על צווארו...."
(הדברים נכתבו בגרמנית על ידי גיאורג ביכנר ז"ל ותורגמו לעברית על ידי שמעון זנדבנק יבדל"א)האומנם באמת אין חדש תחת השמש ?
והלא כאן ועכשיו
מדובר בממשל מהסוג עליו אברהם לינקולן דיבר בגטיסבורג:
שהוא של העם
שמנהליו נבחרים על ידי העם
אשר פועל למען העם.
לא ?
ואם זה לא ככה,
אז למה הדברים האלה של ביכלר
מרגישים כל-כך נכונים
כשאתה קורא אותם ?
ואולי חשוב מזה,
למה הדברים של לינקולן
מרגישים כאילו הם לקוחים
מתוך אגדה עתיקה ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה