בדרך על שביל הזהב אל הברירה הכוזבת

במדינה דמוקרטית
אנחנו לומדים
להגיע לפשרות
כדרך הנכונה להתנהל

אבל יש מצבים
בהם השביל הזה של הפשרה
איננו מוביל אל תוצאה ראויה

חשבו על הדיאלוג בין
המשעבד לבין המשועבד
הרוצח וקורבנו
הרוחש רע והתמים.

הבעיה שלנו היא 'שקרים גדולים'
מהם? שקרים כה גדולים
עד שרוב שומעיהם
מניחים שאיש לא יעיז לעוות את האמת
בצורה שכזו
ולכן הוא חייב להיות אמת.

ישראל מתמודדת עם 'שקרים גדולים'
עד שאפילו בתוכה יש רבים מדי
המאמינים בהם

ומה אתכם?
באיזה שקר גדול
אתם מאמינים ?

הנצחה והעדרה

לפני 3 (שלושה) חודשים, חשבתי לעצמי שיהיה מעניין לנסות ולכתוב בלוג פוליטי ברצף. הנסיון היה מאלף עבורי ואני מקווה שגם הועיל במשהו עבור קוראיו.

עכשיו, כשהגיע הזמן לסיים ולהמשיך הלאה,
בפוסט הלפני-אחרון, חשבתי שכדאי להתייחס לתמונת הרקע של הבלוג.
חלק לא קטן מהקוראים זיהו שמדובר בפראפרזה על הר רשמור האמריקאי,
בו מונצחים 4 מגדולי האומה שלהם.

בהר רשמור שלי מונצחים כמה וכמה מראשי הממשלה שלנו.
תסכימו איתי שבישראל אי אפשר להסתפק רק ב-4
והאמריקאים האלה, מה הם בכלל מבינים?

אבל כמו שכבר שאלו אותי, עוד כשהתמונה נראתה לראשונה,
יש כמה וכמה ראשי-ממשלה שלא זכו להגיע ל'הר רשמור' שלי.
למה זה קרה להם ?

• שמעון פרס - הוא דווקא היה ראש ממשלה מצויין. אבל הוא גם קיבל פרס נובל שלא הגיע לו. וחוץ מזה, האם יש דרך טובה יותר להנציח את הלוזר הנצחי בעוד אנדרטה אחת אליה לא זכה להגיע?
• גולדה מאיר - הרבה יותר מראש ממשלה טוב, היא היתה שרת חוץ מצויינת. אם יש דוגמא לכלל שמנהיגות צריכה להינתן למי שלא רוצה בה, זה מי שהיה צריך להיות ראש ממשלה במקומה, פנחס ספיר.
• אהוד ברק - אני באמת צריך להסביר ? נדמה לי שאין קונצנזוס גדול מההסכמה שלא היתה בהיסטוריה הפוליטית של עם ישראל בדורות האחרונים אכזבה גדולה יותר מהאיש הזה. הבטחה גדולה שאת שברה אפשר רק להבין אם זוכרים את המצב בו הוא קיבל את המדינה לידיו ואת המצב בו הוא העביר אותה לידי אריאל שרון ז"ל. 
• משה שרת - עוד שר חוץ מעולה שטיפס גבוה מדי. מזכיר קצת את ביבי, לא? אלא שביבי היה שר חוץ תקופה קצרה מאוד בקריירה שלו, וזו אולי הטרגדיה הגדולה ביותר שלו. או שאולי זו בכללה הטרגדיה הגדולה ביותר שלנו? אבל אני סוטה מהעיקר. משה שרת שילם במקומו על הר רשמור המקומי כשבחר לסגור חשבון עם דוד בן גוריון בועידה ההיא, אז כשבן גוריון נלחם על מנהל תקין והפסיד, ואת ההפסד ההוא כולנו משלמים, עד היום.
• אהוד אולמרט - הדבר הכי עצוב בטרגדיה של אהוד אולמרט, זה הדמיון הפוטנציאלי שלו ללוי אשכול. הוא היה יכול להיות טוב כמו לוי אשכול. אבל ההסתבכויות שלו בפלילים לקחו אותו מהפוליטיקה, ועד היום קשה לי להחליט מי נפגע מזה יותר - הוא או אנחנו. וחוץ מזה, אנחנו לא ש"ס. כאן לא סוגדים לעבריינים מורשעים. את השיקום שלו שאולמרט יעשה במקום אחר.
• לוי אשכול - הוא היה ראש הממשלה הטוב בהיסטוריה של מדינת ישראל ואף אחד לא זוכר לו את זה. זה יהיה עלבון לו ולזכרו לשים אותו במחיצה אחת עם כל האגואים הנפוחים של האבות המייסדים האחרים. המציאות שלנו היתה נראית אחרת לגמרי, אם רק היה לו קצת יותר אגו, והוא היה מתעקש להישאר שר הביטחון במלחמת ששת הימים. רק דמיינו את הפתרון שלוי אשכול היה מעצב על הר הבית אחרי הנצחון, ללא מעורבותו של משה דיין, ואולי תבינו על מה אני מדבר. ואם קשה לכם להבין מה כל הרעש שאני עושה סביב לוי אשכול, תחשבו על ישראל של 1968-1969, לקראת מותו של אשכול, ותשוו אותה לישראל של היום. 

נתניהו ממשיך להפריח גז

נתניהו התייצב מול שופטי בג"ץ ולא התבייש לדבר איתם על כך שאם ישראל לא תייצא את הגז " מדינות אחרות ילכו לאויבנו וייקחו מהם". כאילו שיש איזושהיא פרופורציה בין היקף מאגרי הגז של ישראל ושל איראן.

האומנם שופטי בג"ץ לא יודעים מתמטיקה פשוטה ?

ואם הם יודעים, האומנם ראוי שהם יקבלו טיעונים שחוסר-ההגיון והעדר הקשר ביניהם לבין המציאות זועקים לשמיים ?

אפשר רק לקוות שאכן, כפי שאמר בגין פעם, יש שופטים בירושלים, והם יידעו לסמן לאיש שהוא ראש הממשלה, שפעל כמחליף שר האוצר הנבצר, החליף את שר הכלכלה, ועשה את כל מה שיכל כדי לאבד את משאבי-הגז של ישראל, שהוא חצה את הקוים:

• שיקול דעתו בנושא הזה איננו במתחם הראוי והסביר. 
• התנהלותו בנושא הזה איננה מקובלת במשטר דמוקרטי. 
• הגיע הזמן לחשוב מחדש על הנושא - מההתחלה. 

אסור לחלום ? 

אינך יכול לתת את מה שאין לך

אינך יכול לתת את מה שאין לך טוען המזרחן מרדכי קידר
כשהוא מסביר מדוע לא יהיה שלום במזרח התיכון בין ישראל לשכנותיה
כל עוד לא יהיה שלום בין הערבים לבין עצמם:


יש משהו מושך מאוד בטיעון זה של קידר.
אבל יש בו גם בעיה בולטת.

עובדה, לישראל יש הסכמי שלום יציבים עם שתי מדינות:

1. מצרים 
2. ירדן 

יתרה מכך, לישראל יש יחסים לא רשמיים יציבים עם כמה וכמה מדינות במזרח התיכון
(ששמן לא יוזכר מטעמים ברורים, אבל שלפחות לגבי חלקן, הסוד כבר מזמן גלוי לגמרי).

איך נבדיל בין הערבים שיודעים לעשות שלום לבין אלה שאינם יודעים לעשות שלום ?

יתרה מכך, במקרים מסויימים, ייתכן שעצם הסכם השלום ישנה את התהליכים הפנימיים באותה מדינה. אחרי הכל, מצרים של ערב הסכם השלום עם ישראל היא איננה אותה מדינה שלאחריו. התודעה היא קצת אחרת, אחרי מהלך שכזה.

אם כבר אפשר לטעון את ההיפך: בזכות עשיית השלום עם ישראל, ילמדו הערבים לעשות שלום בינם לבין עצמם.

ואם הטענה הזו נכונה, מה האחריות המוטלת עלינו ? 

עתיד מפחיד עם יאיר לפיד

התקשורת מדווחת כי תקנון מפלגת "יש עתיד" שונה 
כך שיו"ר המפלגה, יאיר לפיד, 
ימשיך בכהונתו עד לבחירות לכנסת ה-23.
כן, הוא ימשיך כשליט יחיד,
ללא התמודדות והוא יבחר לבדו את רשימת יש עתיד לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22.

השינוי נעשה בלי הודעה לתקשורת.
כולנו מבינים מדוע יאיר לפיד עשה את זה.

אבל מדוע חברי מפלגתו משתפים פעולה עם
שינוי המוודא כי מפלגתם תמשיך להתנהל
תחת שלטון יחיד הרבה אחרי
שתקופת הקמתה הסתיימה ?

האומנם הם מאמינים שמפלגתם מתמצה
ביאיר לפיד ? הוא המנהיג היחיד שיכול להוביל אותם ?
אמונה מהסוג הזה אפיינה הרבה משטרים בהיסטוריה. אבל לא דמוקרטיה.

אולי הם סבורים שרק יאיר לפיד מסוגל לנצח את נתניהו ?
מבט מפוכח על שתי ההתמודדויות שהוביל יאיר לפיד מאלף. אפילו כשהוא גנב
את רוב הישגי המחאה החברתית, לפיד לא הצליח להגיע לשלטון. 
ולא במקרה. אין לו את הכישורים הפוליטיים של נתניהו.

האנשים היושבים ב"יש עתיד" יודעים את כל זה בדיוק כמוני וכמוכם.
אז למה הם נותנים ללפיד להמשיך ולשלוט כדיקטטור במפלגה שלהם ?
ממה הם מפחדים ?

משום מה נזכרתי במשל יותם (שופטים,ט). זוכרים ?

"ח הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת, מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ.
ט וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַזַּיִת, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
י וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַתְּאֵנָה:  לְכִי-אַתְּ, מָלְכִי עָלֵינוּ.
יא וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַתְּאֵנָה, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי, וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
יב וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַגָּפֶן:  לְכִי-אַתְּ, מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ.
יג וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַגֶּפֶן, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
יד וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים, אֶל-הָאָטָד:  לֵךְ אַתָּה, מְלָךְ-עָלֵינוּ.
טו וַיֹּאמֶר הָאָטָד, אֶל-הָעֵצִים, אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי;
וְאִם-אַיִן--תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן."

מעשה במהפך: בנימין נתניהו הרביעי וערביי ישראל

התקשורת מדווחת: "המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לאשר בשבועיים הקרובים שורת שינויים בתוכנית המתאר הארצית לפיתוח (תמ"א 35) שתאפשר הרחבה של השטחים המיועדים לבנייה ביישובים ערביים רבים בגליל, בוואדי ערה ובאזור המשולש."

האישור הצפוי מצטרף להחלטת הממשלה להקצות 15 מיליארד ש"ח עבור "תכנית החומש לצמצום פערים במגזר הערבי. במסגרת התכנית יוקצו למגזר 15 מיליארד שקלים בחמש שנים לתחומי הרווחה, השיטור, התשתיות והתחבורה. " 

שני אלה מצטרפים לתוכניות משטרת ישראל להקמת  10 תחנות משטרה במגזר הערבי, ולתגבור כוח המשטרה ב- 1,350 שוטרים כדי לאכוף את החוק ביעילות גם ביישובים הערביים. 

אתה שומע ומשפשף את העיניים. 

הפוליטיקאי שאיים על ציבור בוחריו בערבים הזורמים באוטובוסים מפתיע. 

הנמר באמת הופך את חברבורותיו. לקחו לפוליטיקאי הזה כמה שנים מאז שהזדעזע מהאמת שגילה על המגזר ועד שעשה משהו רציני בעניין .

אבל אי-אפשר להתעלם מכך שהממשלה ברשותו פועלת עבור ציבור אזרחי ישראל בצורה המרשימה ביותר שראינו כאן, מאז ממשלת רבין באמצע שנות ה-90'. 

כן, בנימין נתניהו התחיל את הקדנציה הרביעית שלו ברגל שמאל, בכל הנוגע ליחסיו עם ציבור הערבים אזרחי ישראל. אבל מעשיו בחודשים האחרונים מדברים הרבה הרבה יותר חזק.

אין מנוס מהמסקנה שנתניהו החליט והוא פועל, ברצינות רבה, להפוך לראש-הממשלה שייזכר בתור האיש שהוביל את מהפכת השוויון של ערביי ישראל. 

כבר בשלב הזה, כשאיננו יודעים אם המעשים אכן יבשילו למציאות אחרת, חייבים לשבח את ראש הממשלה. מעשיו מציגים אותו -

• כמי שיודע ללמוד מטעויות,
• כממשיך אמיתי של משנת זאב ז'בוטינסקי ושל דרך השוויון וחיזוק החלשים של הליכוד בהנהגת מנחם בגין, 
• כמי שהופך את מדינת ישראל למקום כזו שבו ירוו משפע ואושר, בן ערב, בן נצרת ובני. 

ההצלחה שלו תהיה ההצלחה של כולנו. 

המשחק הוכרע: מני נפתלי: 1;רעיית ראש-הממשלה: 0; אבל מתברר שמי שכנראה הפסיד כל הזמן הזה הם לא רק העובדים אלא כלל אזרחי ישראל.

עוד ידיעה תקשורתית שלא ברור אם קוראי ישראל היום יזכו לשמוע
ובטוח שקוראי הארץ ייחשפו לכל היבט והיבט שלה ....
מני נפתלי זכה בתביעתו נגד מעון ראש הממשלה.

על פי הדיווחים של כלי התקשורת האובייקטיביים פחות או יותר,
(YNET  , NRG  , גל"צ  , מעריב )
ביהמ"ש פסק  כי אב הבית לשעבר במעון רה"מ סבל מתנאי העסקה פוגעניים ובסעיף זה זכה לפיצוי מלא.
 על הטענות של רעיית ראש-הממשלה על התנהלות לא ראויה מצד מני נפתלי פסק ביהמ"ש: "לדברים אלה לא נמצא כל ביסוס ראייתי, ולא הובא אף לא בדל ראיה התומך בהם".

נדמה לי שזו הפעם הראשונה בה אשת ראש הממשלה שלנו מוצאת עצמה במצב הזה, בו רשות חוקית במדינת ישראל קובעת כי מבחינה משפטית טענות קשות שהועלו כנגדה על ידי עובדים הן אמת לאמיתה וכי גירסת ההגנה שלה היא חסרת כל ביסוס.

כאשר לוקחים בחשבון את המאבק העצום שהתנהל כנגד מני נפתלי, קשה שלא להרגיש מוטרדים.

אז אולי בכל זאת יש אמת בכל אותם פרסומים?

• הסיפורים שלא סופרו על מעורבותה 
• שתיקת הכבשים: כשהאמת תצא לאור
• תיק רעיית ראש הממשלה

פעם כתבתי כאן בבלוג שהבעיה הפוליטית האמיתית שלנו עם חבר הכנסת אורן חזן היא שאיש כזה מחזיק את ראש ממשלתנו בביצים.

אבל אם באמת יש אמת בחלק מהדברים הנוראים שנאמרו על רעיית האיש שהוא ראש-הממשלה שלנו כבר קדנציה רביעית (אחת בשנות ה-90 ו-3 ברצף מאז 2009),
אז יש לנו בעיה הרבה הרבה יותר גדולה מאורן חזן.

קחו את הפוליטיקאי המוכשר הזה,
היחיד מאז בן-גוריון שמצליח להחזיק כל-כך הרבה זמן
בהגה השלטון של המדינה שלנו
ודמיינו כמה הוא היה יכול להיות יותר כמו
בן גוריון, בגין או שרון
אם רעייתו היתה קצת יותר
כמו -

• פולה בן גוריון 
• עליזה בגין 
• לילי שרון 

נתניהו בונה לנו גדרות

על פי חזונו של ראש הממשלה שלנו,
גדר תקיף את כל מדינת ישראל.

מדוע?
"יגידו לי זה מה שאתם רוצים לעשות, להגן על הווילה? התשובה היא כן. האם נקיף את כל מדינת ישראל בגדר ובמכשול?
התשובה היא כן.
בסביבה שבה אנו גרים עלינו להגן על עצמנו מפני חיות הטרף".

יכול להיות שאין לנו שום ברירה אחרת.
אבל חשוב שנזכור
את הקטע המוזר הזה עם גדרות
שבאותה מידה שהן מונעות מאחרים להיכנס
הן מונעות מאיתנו מלצאת
שבאותה מידה שהן יוצרות הגנה
הן גם יוצרות כליאה
ושמרגע שהקמת אותן
יש להן נטיה מוזרה להתמיד
לא רק במישור הפיזי
אלא גם בתודעה.

לא רק בתודעה שלנו,
מוקפי הגדרות
אלא גם בתודעה של אלה שמסביבנו
הרואים כיצד אנו מקיפים עצמנו בגדרות.

האומנם שבנו לציון
כדי לחיות בה
מוקפים בגדרות ?

ממש כמו אז בגולה ?
בגטאות?
במחנות?

הפוך בה והפוך בה

יש לי מין קטע כזה,
שבכל פעם בה התקשורת מנסה למכור לי נרטיב של פוליטיקאי פלוני או אלמוני,
אני מנסה להפוך בדברים,
כדי לבחון אותם מזוויות אחרות
מאלה המוצגות.

אם כותבים לי שישראל עשתה מעשה לא ראוי
אני מנסה לדמיין מדינות אחרות
מבצעות את אותו המעשה
בקונטקסט דומה.

אם כותבים לי שיהודי עשה מעשה לא ראוי
אני מנסה לדמיין בודהיסט
מבצע את אותו המעשה
בקונטקסט דומה.

אם כותבים לי שערבי עשה מעשה לא ראוי
אני מנסה לדמיין יהודי
מבצע את אותו המעשה
בקונטקסט דומה.

דמיינתי לי
אנשי ציבור יהודים
באים לבקר משפחות שכולות
של פעילי מחתרות
(כמו פעם, בזמן המנדט הבריטי)
נושאים יחד תפילה לעילוי נשמת המתים
ולאחר-מכן באים בדין ודברים עם השלטונות
כדי להביא את המתים לקבורה.

אחרי זה,
משום מה,
לא הצלחתי למצוא הגיון רב
בהצעת החוק שמקדם ראש ממשלתנו 
ותכליתה להעניש את חברי-כנסת הערבים המבקרים משפחות מחבלים. 


אל תבינו אותי לא נכון.
זה מרגיש גם לי
כאילו הם מעודדים את הרצח, הטרור ושפיכות הדמים.
אבל אם היינו מצפים שהבריטים יכבדו פעילות כזו
מצד אנשי הציבור שלנו
אנחנו צריכים לדעת לכבד פעילות כזו
מצד אנשי הציבור שלהם.

תאמרו לי: אם הם אנשי הציבור שלהם, מה הם עושים בכנסת שלנו ?
אומר לכם: 20% מאזרחי המדינה, לערך, מיוצגים על ידם.
אותם 20%, נרצה או לא נרצה,
קשורים בקשרי-משפחה ודם עם אחיהם בגדה וברצועה.
זה חלק מובנה בסכסוך הזה.

כן, אנשי הציבור שלהם מייצגים מורכבות.
במקרים רבים, אם הייתי במקומם, הייתי בוחר בחירות פוליטיות אחרות.

אבל במקרה הזה,
כפי שראינו,
גם אנחנו היינו פועלים כמותם.

במקרים כאלה,
לא רק שהמורכבות הזו לא תיפתר על ידי גירוש מהכנסת
אלא שאנחנו נימצא משחקים לידיהם
מחזקים את הקיצוניים
ומחלישים את המתונים.

אז בואו נפעל על פי הנחייתו של השכל
ולא על פי זעקת הלב
ונכיר בכך
שמה שמותר היה לנו
מותר גם להם.

לפעמים אתה נתקל בטקסט פוליטי לא רגיל, כזה שחייבים לקרוא

שבי פרומן סיפר באתר NRG על תגובתה של אשתו, מיכל, להתקפת הטרור שחוותה. זה משהו לא רגיל. חייבים לקרוא את זה.

בתמצית התמצית:
מיכל פרומן, אישה בהריון, יהודיה המתגוררת בתקוע שביהודיה ושומרון (כן, מתנחלת)
נפגעה בפיגוע דקירה.

כשרואיינה על האירוע, הסבירה
שבמהלך הפיגוע,
תוך שהיא מתגוננת על חייה, ראתה
 נער אבוד שמחפש ערך בתוך המעשה הנורא הזה.

אחרי הדקירה, בעודה מתאוששת מפצעיה,
היא גם ידעה לדבר על האומללות של המציאות שלנו,
בה ילד אבוד בוחר לנסות לרצוח אישה בהריון.

אתה קורא את התגובות לכתבה הזו,
ואתה חווה רגע של ייאוש.
כמעט אף אחד מהמגיבים לא הצליח
להפסיק להיאחז ולו לרגע
בשנאה, בכעס ובכאב.
וכתוצאה, נמנע מהם מלראות
את האצילות, האנושיות והעוצמה
המופלאים שבמיכל פרומן.

אבל אז נזכרתי והתעודדתי.
הרי לא הכל אבוד,
כל עוד אנו נהנים
מהזכות העצומה הזו
שהולכים בינינו
כאן על האדמה הזו
אנשים כמו מיכל פרומן
המאצילים עלינו מרוחם.

הכותרת צווחת, אבל המעיין בגוף המאמר מגלה את שקריה

כותרת בעיתון 'הארץ' צווחת:"לא בממלכת יהודה, אפילו לא בימי הצלבנים או הממלוכים: מחקר חדש מגלה כי רוב הטרסות החקלאיות בהרי ירושלים הוקמו ב—400 השנים האחרונות על ידי פלחים ערבים"

איך הגיעו למסקנה ? שיטת בדיקה מגלה מתי נחשפה האדמה בפעם האחרונה לשמש. המחקר מראה שרוב הדגימות מתוארכות לתקופה העות'מנית, בעיקר מאות 17 עד 19. רק דגימה אחת מתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת - לפני פחות מ-2,000 שנה.

נו, אז זהו ? יש הוכחה שהפלסטינים הם אלה שגרו כאן ולפניהם לא היה דבר ?

אז זהו. שלא.

ולא צריך ללכת רחוק.

רק לעיין בתוך המאמר.

מי שעושה זאת מגלה: המחקר שגוי.רוב הטרסות החקלאיות בהרי ירושלים לא הוקמו על ידי פלחים ערבים במאות השנים האחרונות.

איך אפשר לומר את זה כל-כך ברור?

בואו נעיין בנימוקי המבקרים יחד:

• "ברור מאינספור מקורות ארכיאולוגיים וספרותיים, כי בתקופת התנ"ך וגם בתקופות מאוחרות יותר היתה חברה חקלאית משגשגת בהרי ירושלים. אם הטרסות חדשות יחסית, לא ברור כיצד התאפשר השגשוג בתקופות קדומות יותר ... [למשל] פיזור של מתקנים חקלאיים — גתות ובתי בד — מהתקופה הביזנטית. 'אם יש גתות זה אומר שהיה גידולים וגידול על המדרונות בלי טרסות זו בעיה, לכן זה מחייב שיהיה משהו קיים. גם המלה 'מדרגה' היא מלה תנ"כית שמתארת את הטרסה' ".

• "בתקופה העותמנית היו ירושלים וסביבותיה אזורים דלילים למדי בתושבים. הערכה היא כי בשנת 1800 חיו בירושלים פחות מ–10,000 בני אדם. כיצד ייתכן שאוכלוסייה קטנה קיימה מערכת טרסות כה גדולה?"

• "לטענת המבקרים הממצאים מצביעים על שלב השיקום האחרון של הטרסה ולא על תאריך בנייתה. 'השאלה הבסיסית היא אם מה שהם מגלים זו לא התחזוקה המאוחרת של הטרסה?', אומר ד"ר ג'ון זליגמן, איש רשות העתיקות, שחקר את החקלאות הביזנטית."

• "חיבורים רבים שכתבו נוסעים שהגיעו לארץ הקודש במאה ה–19 ועוד קודם לכן, מתארים טרסות קדומות הרוסות ונטושות והרי 'טרשים קרחים' לא מעובדים."

אז מה היה לנו כאן ?
המחקר מלמד שרוב הטרסות החקלאיות בהרי ירושלים תוחזקו על ידי פלחים ערבים במאות השנים האחרונות.
האם זה מפתיע מישהו ?
בוודאי שלא.

זה קורה. 

כולנו טועים. 

מודה ועוזב - ירוחם. 

אבל יש מי שטועה ומסרב להודות בטעותו. 

ויש מי שרץ ותופש בטעות ומשתמש בה לצרכים פוליטיים. 

כבר עכשיו אני יודע שבשנים הקרובות אמצא עצמי מתווכח עם ידידים שמאלנים ואצטרך להפנות אותם לפוסט הזה ולנקודות המועלות בו. 

וכל זה - לשם מה ?

מדוע כל-כך חשוב לאנשים מסויימים להתעקש על זכותם ההיסטורית של אחרים בארץ הזו? 

האומנם זה משנה במשהו את אופיו המורכב והקשה והעצוב של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ? 

הרי כל מה שצריך לדעת עליו זה שבעת הזו,
שניים אוחזין,
שניהם אומרים 'כולה שלי'
ואיש איננו מוותר. 

את מי צריך להשליך לכלבים ?

סגן שר החינוך מאיר פרוש תקף את נשות הכותל וקרא להשליך אותן לכלבים. 

הוא לא מסתפק בהן. 

"הרפורמים אחראים ואשמים בהתבוללות הנוראה שאנו עדים לה בארצות הברית. שם הרפורמים גם עורכים טקס נישואין עם כומר ו'רביי'. "

אבל האמת היא שמי שאחראי להתבוללות הנוראה הוא הזרם ביהדות אותו מייצג סגן שר החינוך. לו הרפורמים היו זוכים להכרה מהמדינה ולתקציבים מהם נהנים אחיו של פרוש, היינו רואים יהדות אחרת, מושכת, מודרנית, שמאפשרת לכל יהודיה ויהודי למצוא אושר תחת כנפיה. 
האורתודוקסיה המדכאת, המשניאה, המתנשאת, היא האחראית לאובדן של בנים ובנות יקרים לעמנו, אל עבר המודרניזם והדתות האחרות. 

הכל מתחיל בשאלת היחס לאדם האחר.
מי שקורא להשליך יהודים לכלבים שוכח את הגורל היהודי לאורך הדורות. 
מי שעושה זאת, עובר על מצוות לא תעשה לרעך את ששנוא עליך. 
מי שעושה זאת, שכח מה זה להיות יהודי. 

פעם ידענו לקחת את הכוח ולהשתמש בו בחכמה ובערמה, היום אנחנו משתמשים בו בעוצמה

רמ"ט פיקוד דרום לשעבר, תא"ל (מיל')צביקה פוגל, אמר כמה אמיתות כואבות וקשות. כדאי לחזור עליהן ולשנן אותן:

• "כבר מזמן אין לנו הנהגה יוזמת, שרוצה לעצב את המציאות. יש לנו מנהיגות מבוהלת, מפוחדת, שמקבלת החלטות רק על סמך ההתפתחות והיוזמה בצד השני. "
• "פעם ידענו לקחת את הכוח ולהשתמש בו בחכמה ובערמה, היום אנחנו משתמשים בו בעוצמה."
• "כדי להרוס 11 אלף בתים בעזה גם ניסים משעל יכול להפעיל את חיל האוויר, אבל בשביל להגיע אל האויב ולהכריע אותו, צריך קצת יותר מזה"
• "הייתי מגיע מחר בבוקר אל המנהרות מהמקום שהם נחפרו...אל הבתים, מתחת לבית חולים שיפא, לבית של איסמעיל הנייה, למקלט של מוחמד דף, לשם הייתי הולך. לא מחכה למנהרות אצלי, לא מחכה לקטיושה אצלי"
• "אתה רוצה לחיות בדו-קיום עם השכנים? בוא תהרוג את אלה שמפריעים לזה"
• "אם נצליח למצוא פתרון למנהרות הם ימצאו איום אחר. זה תכליתו של ארגון גרילה ששולט באדמה. אתה רוצה להפר את זה פעם אחת? לך תכריע אותו. מספיק כבר עם האגדה שאי אפשר להכריע את הארגונים האלה. הם כבר מזמן לא אמורפים. יש להם קרקע, שלטון, מוצבים, כל המאפיינים של מדינה וצבא. לך תפגע בזה. " 

כל מילה בסלע.

היה שווה לתלות את האמירות האלה לצד המראה של ראש-הממשלה שלנו.
אולי זה היה משנה משהו ?

לא רק בישראל

לא רק בישראל מוכרים לנו סקרים.
פתיחת הבחירות המקדימות במפלגות הגדולות בארה"ב 
היתה דוגמא מופתית לחוסר האפקטיביות של סקרים.
טראמפ, המוביל הגדול של הרפובליקנים הגיע במקום השני, והמירוץ שם, התברר כמירוץ תלת ראשי בין קרוז, טראמפ ורוביו.
קלינטון, המובילה של הדמוקרטים, סיימה בתוצאה של כמעט כמעט תיקו, שיותר מכל דבר אחר, מבשרת לה רע מאוד בהמשך הדרך.
מה יש לתקשורת להגיד על זה? כמה קשה לנבא תוצאות
אבל הנסיונות שלכם לנבא
מקבעים אצל חלק מהציבור את התפישה על מה שיקרה.
ואם אין לכם מושג על מה אתם מדברים
באיזו זכות אתם מתנבאים ?

אבל מה לי להלין על נביאי-השקר של התקשורת
אם הציבור ממשיך לצרוך סקרים
במקום להשליך אותם לפח
ולסרב לשתף איתם פעולה ?

האומנם אין שום משמעות להזדהות פוליטית בזמן שאתה מחזיק במשרה רמה ?

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הצטרף למפלגת העבודה. הוא מתכוון להמשיך להיות יו"ר ההסתדרות. בעבודה מברכים על כך. איש אינו פוצה פה ומצפצף.

זה כנראה אחד מתפקידיה של הבלוגוספירה הפוליטית. אם אין אני לי, מי לי ?

אני לתומי חשבתי -

• שההסתדרות מנסה להציג את עצמה כאיגוד עובדים מקצועי; 
• שנעשתה עבודה רבה בעשרים השנים האחרונות אשר תכליתה אחת: לנתק את ההסתדרות מהמוניטין הנורא של פעם; 
• שגם בימין וגם בשמאל מבינים שזכויות העובדים חשובות לכל האזרחים; 

איך זה יכול להיות שאף אחד אינו מוצא  טעם לפגם בדבר הזה ?

יו"ר ארגון העובדים הגדול בישראל מתפקד למפלגה פוליטית כלשהיא
וממשיך לכהן בתפקידו, כאילו אין משמעות להזדהות הפוליטית הזו .... אבל בואו נחשוב יחד:

• האם האפקטיביות שלו כנציג עובדים מול הממשלה לא נפגעה כלל בגלל המהלך הזה של הזדהות עם מפלגת האופוזיציה הראשית ? 
• האם היכולת של עובדים המחזיקים בדעות פוליטיות שונות משלו לפנות לעזרתו כלל לא הושפעה מהמהלך הזה ? 
• האם הציבור לא יתייחס למהלכים הבאים של ארגון העובדים שבראשותו בחשדנות רבה, עד כדי פגיעה של ממש ביכולתו לקדם מאבקים למען עובדים ? 

שוב הוא מקשקש

"מצבה הבינלאומי של ישראל הוא הגרוע ביותר מיום הקמת המדינה" קובע יאיר לפיד מ'יש עתיד' ומפגין - שוב - עד כמה הוא לא מכיר את ההיסטוריה של המדינה שלנו. אולי כדאי שמישהו יספר לו איך נראו הדברים כאן בעבר, בשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה ובשנים שאחרי הנצחון הגדול ב-1967 (ימי 'סליחה שניצחנו'). 

גרוע מזה הוא קובע ביהירות "הנחת העבודה שלנו היא שעד סוף השנה הזו הממשלה הזו תיפול. זו קואליציה עם המון סדקים של 61 חברי כנסת, שגם לא מצליחה לעשות הרבה".

אבל מבט בוחן על מעשי הקואליציה הזו שנעשה בבלוג הפוליטי "פוליטיקה ישראלית 101" דווקא לימד שהיא עשתה לא מעט. נכון שהקואליציה הזו נפלה פה ושם בפינות, אבל למרות שאורן חזן מחזיק את נתניהו במקום פוליטי רגיש, היא מצליחה לתפקד. 

אז האם נראה את התחזית הלפידית מתממשת עד סוף השנה ? 

אולי כן, אולי לא, אבל זה לא יהיה קשור לאמירות מהרהורי-הלב של יאיר לפיד אלא לתוכנית הפוליטית של בנימין נתניהו, שהיא, ככל הנראה קשורה קשר עז לדרך שבה הוא אומד את האיומים הפוליטיים עליו. 

אז למה לפיד מקשקש? 
תביטו עליו. 
יושב לו אומלל באופוזיציה אליה נדחק בגלל החרדים. 
מה עוד הוא יכול לעשות ?