מחליקים במורד חלום הבלהות

אני לא יודע אם אני רוצה מדינה פלסטינית
יותר נכון
אני יודע שאני לא רוצה מדינה פלסטינית
ובחלומותיי הפלסטינים
כולם
על נשותיהם וטפם
קמים להם ומהגרים
באותו מסלול של אברהם אבינו
רק הפוך
ומשאירים לנו את
הארץ המובטחת
בין הים להרים
עם הירדן במרכזה.

אבל זה בחלומות.

במציאות
אני יודע שכמו שאנחנו כאן
גם הם כאן
ועכשיו צריך להחליט לאן אנחנו הולכים עם זה.

אני יודע עוד דבר אחד.
למרבה הצער
בדבר אחד
נביאי השמאל
כמו ישעיהו ליבוביץ'
צדוק צדקו.

הכיבוש משחית
ואנחנו חברה שהושחתה.

מספיק לראות את הדרך שבה
ציבור מסויים נוהג
בעניין מותו הנורא של תינוק
וכיצד מגיבים רבנים ואבות
לפרסומים.

זה נראה כמו חלום נורא
ולעתים נדמה שאין דרך להתעורר,
שאולי אפילו פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כבר לא בידיים שלנו
אבל החובה של כולנו -
שלי, שלך ושלהם -
היא להתריע, ולהניף את דגל המוסר,
מוסר האנושות,
מוסר אבותינו,
מוסר נביאי-התנ"ך.

האומנם תיתכן דרך טובה יותר להתריע על ההתדרדרות המוסרית הזו
מאשר מילותיו של הנביא ישעיהו, בספר ישעיהו, פרק א', פסוקים כ"א-כ"ג:

"איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה--ועתה מרצחים.  כספך, היה לסיגים; סובאך, מהול במים. שרייך סוררים, וחברי גנבים--כולו אוהב שוחד, ורודף שלמונים; יתום לא ישפוטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם."